בזמן האחרון אני מרגישה לא טוב...

תקשיבי תעשי לעצמך סדר יום שעתי! כל שעה יש לך משהו לעשות. שעה כושר, שעה מדיטציה (ממש עוזר), שעה לבשל משהו חדש, שעה לראות סרט..
תחזירי את החיים שלך לסדר מסוים שלא תיפלי בשקט ובריק למחשבות לא נעימות..

לפי דעתי ללכת לפיכולוגית זה יעזור לך מאוד תמיד זה טוב לדבר על הדברים

לרגע נבהלתי, חשבתי שאני כתבתי את השאלה הזו ושכחתי :)
כל מה שאת עושה כל כך מובן. איך לעזאזל אפשר להעמיד פנים ולדבר עם העולם החיצון כשהמחשבות האלו הולכות וממלאות אותך? איך אפשר לאזור כוחות ולהתקלח כשאין טעם? כל השגרה השתבשה ומרגישים מחורבן, אז את רק רוצה למלא את הריק באוכל נעים.
העולם שלנו נעלם מבעד למסך עשן וקצת קשה לשוב ולהיאחז בעוגנים שבדרך כלל מחזיקים אותנו כאן (שגרה, עבודה ומשימות, האנשים הקבועים שסובבים אותנו). לכן קודם כל אני מציעה לך לנסות להתייצב רגשית. נסי לשבת בחוץ. לשאוף אוויר, להביט על השמיים. להגיע למצב רגשי ניטרלי כמה שתוכלי. אפשר להשיג את זה גם במדיטציה אם את מתחברת לזה, או בהאזנה למוזיקה שקטה.
אם בנוסף לדיכאון יש לך עכשיו מחשבות אובדניות אקטיביות, תפני מיד לרשתות הביטחון שלך: למטפל שלך ותדברי איתו ישירות על הנושא; לבן משפחה או חבר שאת סומכת עליו ותדברי איתו על הקושי שלך באופן ברור ובמידת הפתיחות שאת מסוגלת לה (תבהירי שאת צריכה עזרה נפשית עכשיו). נכון שהתנתקת מכולם, אבל במקרה כזה את חייבת להושיט יד לעזרה; את יכולה גם לדבר עם ער"ן או סה"ר שמעניקים ייעוץ והקשבה.
אם את מרגישה רגועה יותר ואין לך מחשבות אובדניות אקטיביות, אני מציעה לך להתחיל בדברים קטנים. זה ממש בסדר שאת רואה נטפליקס ואוכלת! זה בטח מבאס שאת לא עובדת באותו הסטנדרט שהתרגלת אליו בשגרה, אבל זה ממש בסדר שיהיו לך זמנים פחות עמוסים והישגיים.
נסי להתקלח. תבחרי בהתעמלות פשוטה בהרבה ממה שתכננת (יוגה, מתיחות, ריקוד פשוט). תקשיבי למוזיקה שממלאת אותך בשמחה או בפליאה.
אני היום ציחצחתי שיניים אחרי כמה ימים שלא עשיתי את זה, והרגשתי גאווה. גם אם לא אשיג את כל מה שרציתי לעשות היום (ללמוד, לכתוב, לקרוא) ושוב אשאר במיטה זה יהיה בסדר, לפחות אני בכיוון הנכון.
אני מקווה שלאט לאט תצליחי (וגם אני) לשוב ולעשות עוד דברים קצת יותר בקלות, אפילו בסיפוק.
בטווח הארוך: אני מקווה שאת בטיפול. הזכרתי מקודם מטפל, ואני באמת חושבת שכדאי שיהיה לך מישהו 1. לשתף אותו במה שעובר עליך, 2. לשמור עליך ולעזור לך במקצת להתרחק מסף התהום. כך שהמשבר הבא שיבוא (אישי או לאומי) יהיו לך כלים למשוך את עצמך מעלה.
אני כאן להקשיב!

אנונימית יקרה

יכול רק לדמיין לעצמי כמה ההתמודדות הזו מטלטלת, סוחטת ושוחקת אותך...

שומע כמה את מרגישה מרוקנת, מותשת וחסרת כוחות מול המציאות המערערת והמחשבות שמתרוצצות, מאיימות ואולי לא מרפות....

נראה שחוסר הוודאות והשליטה מייצרים עבורך מעיין תחושה של מבוך שיחד עם הביקורת והאשמה העצמית שתיארת, משאירים אותך לחשוב שאולי אין ממנו יציאה...

ובתוך הבדידות ותחושת הסחרור, מצאת כוחות לכתוב ולשתף. יכול לשער לעצמי כמה כוחות וודאי נדרשו ממך לעשות זאת. ואולי מהמקום הזה, תוכלי להקשיב לקול שבוחר בעזרה, רואה את התקווה ותשתפי אדם קרוב שאת סומכת עליו שיקל מעט מהעומס שאת נושאת...

יקרה, חשוב לי להגיד לך שאת לא לבד...

רוצה להזמין אותך לצ'אט של סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) בימים א'-ה' 10:00-00:00, שישי 8:00-13:00 ו-מוצ"ש 21:00-00:00 שם תוכלי לדבר באנונימיות עם אחד המתנדבים על כל מה שעובר עליך... בצ'אט נוכל להקשיב ולהבין יותר, לנסות לתמוך ואולי לחשוב גם על דרכי סיוע נוספות שיוכלו להקל עליך. אפשר להתחבר גם מהנייד

עד אז, שולח לך חיבוק סהרי ((((אנונימית))))

תבואי... ננסה לחשוב מה לעשות כדי לצאת מזה...

שלך,
מתנדב בעמותת סה"ר