18 תשובות
כן.
יהדות דתית היא בסדר - היא היא דתית באמת (שומרת על המ שכתוב בשולחן ערוך, ולא מורידה מזה, חס ושלום.
יהדות דתית היא בסדר - היא היא דתית באמת (שומרת על המ שכתוב בשולחן ערוך, ולא מורידה מזה, חס ושלום.
לכל שיטת חינוך ביהדות יש את היתרונות והחיסרונות שלה, לפי דעתי החיסרונות של שיטת החינוך החרדית עולים על היתרונות שבה.
לדעתי הדרך הנכונה היא שילוב בין הדת למדע, הליברלים והמודרנה, כלומר ציונות דתית.
~בן~, אז מה עדיף? (אני לא מכליל) ללמוד במקום שמלתכחילה מלדמים אותך לעשות פשרות בדת (צערבות של בנים ובנות, צניעות הבגדים)?
ולתת לדברים אחרים יותר חשיבות מאשר לדת (כגון, מדע, מקצוע, כסף, נופש, הנאה העולם הזה) זה גם חינוך טוב?
צריך לזוכר את המטרה שאליה הגענו לעולם הזה - לעוג את ה' יתברך, וצריך למעמול בזה בעיקר, ואל דברים אחרים, כפי שמסובר בספר "מסילת ישרים" פרק א.
ולתת לדברים אחרים יותר חשיבות מאשר לדת (כגון, מדע, מקצוע, כסף, נופש, הנאה העולם הזה) זה גם חינוך טוב?
צריך לזוכר את המטרה שאליה הגענו לעולם הזה - לעוג את ה' יתברך, וצריך למעמול בזה בעיקר, ואל דברים אחרים, כפי שמסובר בספר "מסילת ישרים" פרק א.
ואנגרי מאטאיי, איך בדיוק ליבליזם (שכל אחד עושה מה שבא לו, גם אם זה נגד הדת) ומודרציה (התרוה לא תשנה בשום זמן, חס ושלום - אחד מעיקרי האמונה) מסתדר עם התורה? זאת היהדות הקלאסית? ממש לא, זה סטייה מן המקורות, וזה תוצאה של הפשעה מהסיבה החיצונית שאינה קשורה ליהדות.
עוד משהו: מי אמר שאנחנו חייבם לשלב עם הדת עם המדע בשבי ללעבוד את ה' יבתרך נכון? שזה מה שצוה עלינו ה' יתברך?
עוד משהו: מי אמר שאנחנו חייבם לשלב עם הדת עם המדע בשבי ללעבוד את ה' יבתרך נכון? שזה מה שצוה עלינו ה' יתברך?
תוצאה, לדעתי התורה והדת לא סותרות את המדע, הליברליזם והמודרנה, אבל אם יש סתירה ביניהן לדת יש יותר משקל בהחלטה.
עוד משהו: מי אמר שלא?
עוד משהו: מי אמר שלא?
חרדיות בשבילי זה לא הדבר הכי נכון וטוב לדעתי, יהדות דתית זה הדבר הנכון והטוב ביותר לדעתי
לדעתי לא. לדעתי יהדות דתית יותר טובה... אני לא חושבת שללכת לקיצון זה טוב ואני חושבת שיהדות דתית היא דבר טוב. אני לא רואה את עצמי מסתדרת בעולם חרדי לפי איך שהוא מתנהל כיום. (אני דתייה)
תוצאה, אני לא חושב שהציונות הדתית מחנכת לפשרות, אם זה קורה או לא קורה בפועל זה דבר שונה, החינוך הוא למצוינות דתית.
בכל מגזר תוכל למצוא כאלו שמקפידים יותר על הפרדה וצניעות וכאלו שפחות, גם בציונות הדתית יש את נוער בני עקיבא-עזרא ויש את אריאל-ותנועות של ישובים פרטיים כמו ביד''ב
וכן, לדעתי לחנך למקצוע מכובד זה בהחלט חינוך טוב. כמובן מי שמסוגל ללמוד כל היום תורה אשריו ואשרי חלקו, אבל אנחנו לא מוותרים על אלו שלא.
מי שלא יכול לומד כמה שנים תורה בישיבת הסדר/ מכינה ואז יוצא לצבא ולריכשת מקצוע.
כמובן שניגשים לזה כשליחות וזה לא משנה אם אתה רופא, מהנדס תוכנה או שליח פיצה. אתה יכול להשפיע על עמ''י ולעזור לאנשים היכן שלא תהיה.
כמובן שזה תוך כדי אורח חיים דתי מלא, שמירה על הדת וקביעת עיתים לתורה.
"אמר אביי: הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן, כרבי שמעון בן יוחאי ולא עלתה בידן;"
ברכות לה:
בנוסף, בציונות הדתית רואים גם ערך לצאת ולהשפיע על עם ישראל בין אם זה בהתנדבויות, גרעינים תורניים או ישיבות בעיירות פיתוח ולא להשאר סגורים ומסוגרים בתוך עצמם.
לפי דעתי זה ערך שקצת חסר בחברה החרדית.
בכל מגזר תוכל למצוא כאלו שמקפידים יותר על הפרדה וצניעות וכאלו שפחות, גם בציונות הדתית יש את נוער בני עקיבא-עזרא ויש את אריאל-ותנועות של ישובים פרטיים כמו ביד''ב
וכן, לדעתי לחנך למקצוע מכובד זה בהחלט חינוך טוב. כמובן מי שמסוגל ללמוד כל היום תורה אשריו ואשרי חלקו, אבל אנחנו לא מוותרים על אלו שלא.
מי שלא יכול לומד כמה שנים תורה בישיבת הסדר/ מכינה ואז יוצא לצבא ולריכשת מקצוע.
כמובן שניגשים לזה כשליחות וזה לא משנה אם אתה רופא, מהנדס תוכנה או שליח פיצה. אתה יכול להשפיע על עמ''י ולעזור לאנשים היכן שלא תהיה.
כמובן שזה תוך כדי אורח חיים דתי מלא, שמירה על הדת וקביעת עיתים לתורה.
"אמר אביי: הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן, כרבי שמעון בן יוחאי ולא עלתה בידן;"
ברכות לה:
בנוסף, בציונות הדתית רואים גם ערך לצאת ולהשפיע על עם ישראל בין אם זה בהתנדבויות, גרעינים תורניים או ישיבות בעיירות פיתוח ולא להשאר סגורים ומסוגרים בתוך עצמם.
לפי דעתי זה ערך שקצת חסר בחברה החרדית.
עלמא (:, החזון איש אמר הפוך ממך: "אין אין קיצוניות אין שלמות" (קובץ אגרות, חלק ג, אגרת סא). אעתיק לך אותה
"כשם שהפשטות והאמת הם שמות נרדפות, כן הקיצוניות והגדלות שמות נרדפות, הקיצוניות היא ההשתלמות של הנושא, הדוגל בהבינוניות ומואס בקיצוניות, חלקו עם הזיפנים או עם חדלי תבונה.
אם אין קיצוניות אין שלמות, ואם אין שלמות אין התחלה, ההתחלה היא בקושיות ופרכות מתמידות, והתמימות היא התרצן החריף המכונן דבר דבור על אפנו ועל אמתתו.
רגילים אנחנו לשמוע בחוגים ידועים, כמכריזים על עצמם שאין חלקם בין הקיצונים, ומשאירים בכל זה לעצמם זכות ישראלי נאמן באמונה מספקת לתורה וד"ת, ומרשים אנחנו לעצמנו להגיד מנקודת משפט, כמו שאין באוהבי חכמה אהבה למיעוטה ושנאה לרב חכמתה, כן אין באוהבי תורה ומצוה אהבה לאמצעיות ושנאה לקיצוניות.
כל יסודי האמונה, י"ג העיקרים, והמסתעפים, המה תמיד בסתירה נמרצה עם המושכלות הקלות ושטף החיים המפותחות תחת השמש, והכרתם הבהירה, והמתורצת, והמושיטה דוקנות יתירה באמנותם, היא נועם הקיצוניות.
ואלה שמעידים על עצמם שלא טעמו מתק קיצוניות, מעידים יחד עם זה שהם חדלי אמונה בעיקרי הדת לפי כח עיוני ורגש נפשי, רק בחבלי יחוס-מה הם מתיחסים אליה, והקיצונים, לעמק נפשם, בכל רצון היותר כביר לחמלה על חדלי הקצה, לא ירחשו כבוד ויקר לאלה מתנגדיהם, והתהום המפסיק ביניהם, כאשר נפגש במעשים ממשיים המחוללות בהכרח טבען מריבות וקטטות, יוסיף את הקרע לאין מרפא.
הבינוניות שיש לה זכות הקיום, היא מדת הבינונים האוהבים את הקיצונות ושואפים אליה בכל משאת נפשם, ומחנכים את צאצאיהם לפסגת הקיצונות, אבל מה עלובה הבינונית הסואנת בוז לקיצונות.
חובת חינוכנו לקיצונות! הזיון של החינוך הוא, לטעת בוז וגיעול נפש להמתעוללים בקיצונות.
אמנם, לרוח הרותח בלב הנוער, לא יבצר להוציא משפט מרותח על האישים הפרטיים של המתעוללים, ובמדת ההפרזה, אך התפתחות הנוער לאהבת תורה באמת, הדרושה להתפעלות נפשי ונעימות שמימי, לא יתן לתת מעצורים על דרך החיים המוליכים ליושבים בעטרות ונהנים מזיו.
אלה המכוננים בתי חינוך ממוצעים, לא הצליחו, בשביל הזיוף שיש באמצעיות, ולב משכיל הולך ומזניח את הזיוף, החינוך שלהם, נותן את הצדק להחניך לפנות עורף להחוקים המושלכים עליו שלא לרצונו, ולהאמונות המעיקות לבו.
נגד זרם החיים, ואת סוד הקיצונות גזלו ממנו, בהתעולל בה גם הוריו ומוריו."
"כשם שהפשטות והאמת הם שמות נרדפות, כן הקיצוניות והגדלות שמות נרדפות, הקיצוניות היא ההשתלמות של הנושא, הדוגל בהבינוניות ומואס בקיצוניות, חלקו עם הזיפנים או עם חדלי תבונה.
אם אין קיצוניות אין שלמות, ואם אין שלמות אין התחלה, ההתחלה היא בקושיות ופרכות מתמידות, והתמימות היא התרצן החריף המכונן דבר דבור על אפנו ועל אמתתו.
רגילים אנחנו לשמוע בחוגים ידועים, כמכריזים על עצמם שאין חלקם בין הקיצונים, ומשאירים בכל זה לעצמם זכות ישראלי נאמן באמונה מספקת לתורה וד"ת, ומרשים אנחנו לעצמנו להגיד מנקודת משפט, כמו שאין באוהבי חכמה אהבה למיעוטה ושנאה לרב חכמתה, כן אין באוהבי תורה ומצוה אהבה לאמצעיות ושנאה לקיצוניות.
כל יסודי האמונה, י"ג העיקרים, והמסתעפים, המה תמיד בסתירה נמרצה עם המושכלות הקלות ושטף החיים המפותחות תחת השמש, והכרתם הבהירה, והמתורצת, והמושיטה דוקנות יתירה באמנותם, היא נועם הקיצוניות.
ואלה שמעידים על עצמם שלא טעמו מתק קיצוניות, מעידים יחד עם זה שהם חדלי אמונה בעיקרי הדת לפי כח עיוני ורגש נפשי, רק בחבלי יחוס-מה הם מתיחסים אליה, והקיצונים, לעמק נפשם, בכל רצון היותר כביר לחמלה על חדלי הקצה, לא ירחשו כבוד ויקר לאלה מתנגדיהם, והתהום המפסיק ביניהם, כאשר נפגש במעשים ממשיים המחוללות בהכרח טבען מריבות וקטטות, יוסיף את הקרע לאין מרפא.
הבינוניות שיש לה זכות הקיום, היא מדת הבינונים האוהבים את הקיצונות ושואפים אליה בכל משאת נפשם, ומחנכים את צאצאיהם לפסגת הקיצונות, אבל מה עלובה הבינונית הסואנת בוז לקיצונות.
חובת חינוכנו לקיצונות! הזיון של החינוך הוא, לטעת בוז וגיעול נפש להמתעוללים בקיצונות.
אמנם, לרוח הרותח בלב הנוער, לא יבצר להוציא משפט מרותח על האישים הפרטיים של המתעוללים, ובמדת ההפרזה, אך התפתחות הנוער לאהבת תורה באמת, הדרושה להתפעלות נפשי ונעימות שמימי, לא יתן לתת מעצורים על דרך החיים המוליכים ליושבים בעטרות ונהנים מזיו.
אלה המכוננים בתי חינוך ממוצעים, לא הצליחו, בשביל הזיוף שיש באמצעיות, ולב משכיל הולך ומזניח את הזיוף, החינוך שלהם, נותן את הצדק להחניך לפנות עורף להחוקים המושלכים עליו שלא לרצונו, ולהאמונות המעיקות לבו.
נגד זרם החיים, ואת סוד הקיצונות גזלו ממנו, בהתעולל בה גם הוריו ומוריו."
הציונות הדתית היא ממש אבל ממש לא בינוניות. בוודאי שיש אנשים שפחות מקפידים כמו בכל מגזר אחר. אני לא חושבת שיש משהו טוב יותר מהשילוב של תורה וארץ ישראל
אנונימית, את לא רואה סתירה דברייך? לדעתך שילוב של תורה ועבודה (דרך אגב, למה הכרעת שיותר נכון לנהוג שרבי ישמעאל ולא כרבי שמעון? אני מדבר על הגמרא בברכות לה ע"ב) זה יותר נכון ויורת חשוב מהדברים שהזכרת בהתחלה? למרות שבדרך כלל הבנות של בני עקיבא לא בדיוק צנועות, ולמרות שזה מצוי שאצלם שבנים משחקים עם בנות (לא עלינו!). האם לדעתך שילוב של תורה עם עבודה (למה להוריד מדרך של עבודת ה' רק בלימוד התורה?) מתגבר על כל אותם חסרנות אשר כתבתי?
פשוט מאוד: טוען הטענה - עליו להביא את הראיה מן המוקורות של היהדות עצמה. אני בינתיים הבאתי "מסילת ישרים", פרק א.
שאלה טובה...
סיפור ארוך עם המשפחה שלי, אם תרצי מוכן להסביר בפרטי :)
סיפור ארוך עם המשפחה שלי, אם תרצי מוכן להסביר בפרטי :)
אולי זה ישמע מוזר, אבל בעיניי אין דבר כזה "יהדות טובה" כל אחד מאמין בדרך שלו.
מה זה היהדות הנכונה?
הם גם יהדות, פשוט מוזרה לטעמי.
אני חושב שהיהדות שלי יותר מכוונת לאמת.
הם גם יהדות, פשוט מוזרה לטעמי.
אני חושב שהיהדות שלי יותר מכוונת לאמת.
בורקס קשקבל ונאונאצים בחלל, הרמב"ם חולק עלייך בעניין זה וקבע שרק מי שמאמין בי"ג עיקרי האמונה נכנס בכלל "ישראל":
"וכאשר יאמין האדם אלה היסודות כולם, וְנִתְבָּרְרָה אמונתו בהם הוא נכנס בכלל ישראל. וּמִצְוָה לאהבו ולרחם עליו, וְלִנְהֹג עמו בכל מה שֶׁצִּוָּה השם יתברך איש לחבֵרו מן האהבה וְהָאַחֲוָה. ואפילו עשה מה שיכול מן העבירות מחמת הַתַּאֲוָה והתגברוּת הטבע הגרוע הוא נענש כפי חטאיו, אבל יש לו חלק לעולם הבא. והוא מפושעי ישראל.
וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל לאדם יסוד מאלה היסודות הרי יָצָא מן הכלל וכפר בעיקר. ונקרא "מִין" וְ"אֶפִּיקוֹרוֹס" וְ"קוֹצֵץ בַּנְּטִיעוֹת". וּמִצְוָה לְשׂוֹנְאוֹ וּלְאַבְּדוֹ. ועליו נאמר (תהלים קלט, כא): "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא, וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט" (הקדמת הרמב"ם לפרק "חלק" במסכת סנהדרין).
גם הרמב"ן ז"ל כתב שתכלית כל המצוות - היא אמונה באלוקינו:
"וכוונת כל המצות שנאמין - באלהינו, ונודה אליו שהוא בראנו - והיא כוונת היצירה, שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה, ואין אל עליון חפץ בתחתונים, מלבד שידע האדם ויודה לאלהיו שבראו, וכוונת רוממות הקול בתפלות וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפלת הרבים - זהו שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו ויודו לאל שבראם והמציאם, ויפרסמו זה ויאמרו לפניו "בריותיך אנחנו" (רמב"ן של שמות יג, טז).
"וכאשר יאמין האדם אלה היסודות כולם, וְנִתְבָּרְרָה אמונתו בהם הוא נכנס בכלל ישראל. וּמִצְוָה לאהבו ולרחם עליו, וְלִנְהֹג עמו בכל מה שֶׁצִּוָּה השם יתברך איש לחבֵרו מן האהבה וְהָאַחֲוָה. ואפילו עשה מה שיכול מן העבירות מחמת הַתַּאֲוָה והתגברוּת הטבע הגרוע הוא נענש כפי חטאיו, אבל יש לו חלק לעולם הבא. והוא מפושעי ישראל.
וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל לאדם יסוד מאלה היסודות הרי יָצָא מן הכלל וכפר בעיקר. ונקרא "מִין" וְ"אֶפִּיקוֹרוֹס" וְ"קוֹצֵץ בַּנְּטִיעוֹת". וּמִצְוָה לְשׂוֹנְאוֹ וּלְאַבְּדוֹ. ועליו נאמר (תהלים קלט, כא): "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא, וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט" (הקדמת הרמב"ם לפרק "חלק" במסכת סנהדרין).
גם הרמב"ן ז"ל כתב שתכלית כל המצוות - היא אמונה באלוקינו:
"וכוונת כל המצות שנאמין - באלהינו, ונודה אליו שהוא בראנו - והיא כוונת היצירה, שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה, ואין אל עליון חפץ בתחתונים, מלבד שידע האדם ויודה לאלהיו שבראו, וכוונת רוממות הקול בתפלות וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפלת הרבים - זהו שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו ויודו לאל שבראם והמציאם, ויפרסמו זה ויאמרו לפניו "בריותיך אנחנו" (רמב"ן של שמות יג, טז).
אני חושב שחרדיות זו הדרך הנכונה ביותר להיות דתי.
אני לא חושב שאין מקום לדתיים, ושיהדותם ואמונתם לא שווה, (אני חרדי שלומד עם דתיים)
אבל אני בהחלט חושב - שמי שרוצה באמת להיות דתי, במובן *השלם* של המילה, מכוון לחרדיות. :)
אני לא חושב שאין מקום לדתיים, ושיהדותם ואמונתם לא שווה, (אני חרדי שלומד עם דתיים)
אבל אני בהחלט חושב - שמי שרוצה באמת להיות דתי, במובן *השלם* של המילה, מכוון לחרדיות. :)