מי שאיבד אחד מההורים או קרוב משפחה

לא פוגע אבל זה טיפה עושה עצוב כי זה מחזיר אותי אחורה

לא אבל נזכרים ...

לא פוגע אבל מעציב כן ולפעמים גם מעצבן כי זה נושא שלא אוהבת לדבר עליו או ששואלים אותי עליו

לא פוגע אבל מעציב אותי ממש
אנשים שקרובים אליי ושואלים זה בסדר אבל שאלו אותי מלא שאני לא מכירה וזה לא נעים כל כך

שואל השאלה:
לכן אני שואלת.
נגיד אני מדברת עם מישהו והוא איבד נניח את אמא שלו . לגיטימי לשאול אותו למה אבל מבחינה ריגשית זה יעצבן אותכם? יעליב יפגע? אני לא רוצה לפגוע ואני מבינה כמה זה רגיש אבל זה ממש נוראי לדעתכם לשאול?

לא פוגע אבל זה מעצבן להיזכר בזה

תלוי מה מידת הקרבה ביניכם... תגידי לו שאם הוא ירצה לשתף הוא תמיד מוזמן, זה יותר עדין ויותר נחמד לדעתי

לא אבל זה מזכיר לי את זה וזה נושא שאני לא כל כך אוהב לדבר עליו

לא זה לא פוגע, לא מעציב אותי ממש, אבל פשוט קאמבאק, ולהגיד את האמת? זה קצת עוזר כי זה סוג של פריקה

זה לא פוגע/מעליב אותי. אבל זה מאוד מביך אותי וגורם לי להרגיש מוזר.. אחת הסיבות היא שאני לא אוהב לדבר על הרגשות שלי/לחשוף את עצמי ולהיות פתוח ופגיע. אבל אם בסוף אני כן בוחר לשתף זה רק את מי שאני סומך עליו ומרגיש בנוח איתו אבל אם זה אדם שאני לא כ"כ בקשר איתו אני אבחר לא לענות ואתעלם. אני מבין שכנראה חבר/ה או מישהו שאת מכירה איבד מישהו קרוב.. זה לגיטימי לרצות לבוא ולנחם אפילו מבורך אבל אם את רוצה לשאול- "באלו נסיבות קרה הדבר"... אני חושב שעדיף שתתני להם את הזמן שלהם להתרפא ורק כשהם יהיו יותר פתוחים ומוכנים אז לשאול איך זה קרה.