המצב הנפשי שלי לא מפסיק להדרדר עם הקורונה הזו.. אני משתדלת להעסיק את עצמי, אבל אפילו זה כבר לא עובד, מה לעשות עם המצב?

תלכי לעשות הליכה של 100 מטר ולחזור לנשום קצת אוויר צח

תחשבי חיובי ,בטוח זה ייגמר בסוף אין לך ממה לדאוג, אם את צריכה לדבר אני פה:)

בת כמה את?

אני די מזדהה איתך
אבל צריך לקחת את עצמינו בידיים לפני שיהיה גרוע יותר
אל תשקיע לתוך זה תעסיקי את זמנך בדברים שאת אוהבת לעשות
לצייר לקרוא ספר או סתם בטלפון
לגבי חבר שלך דברן מלא בטלפון

לכי לעשות הליכה עד 100 מטר זה יעזור לך מניסיון

שואל השאלה:
אני אפילו מאה מטר לא יוצאת מאז שהתחילה ממש הקורונה, אני מפחדת להידבד

בסדר את לא חייבת את תשתדלי לעשות מה שאמרתי לך יאלה עוד מעט הכל נגמר,יהיה טוב.

אנונימית יקרה,

אני שומע את התסכול במילים שלך. משער שהתקופה הזו מעוררת אצלך קשיים רבים, ביניהם אולי חרדה מהאיום החדש הזה.. נדמה ששיבוש שגרת החיים והשהות בבית יכולים להביא לשעמום ולדכדוך.. בעיקר בתקופה כזו של אי שקט וחוסר ודאות לגבי ההמשך, כשקשה להעריך מתי היא תסתיים. משער שברגעים כאלו חסרה לך במיוחד התמיכה הקרובה של חבר שלך..

אני רוצה להציע לך מספר כלים שיכולים לעזור לך להעביר את היום-יום, להעלות מורל ולהשכיח במידת האפשר את ההסגר. ראשית, נסי ליצור לך בתחילת כל שבוע לו"ז יומי לשבוע הקרוב והשתדלי לעמוד בו. הלו"ז יכול לכלול אימוני כושר, בישול, יצירה ו-diy, סרטים וסדרות, קורסים אינטרנטיים וכו'. האינטרנט בתקופה זו מלא במשאבים נגישים וחינמים שיכולים לפתח אותך ברבדים שונים. שנית, נסי לקבוע לך בלו"ז שיחות וידאו עם משפחה וחברים.
בנוסף, כמו שהציעו לך כאן אחרים, יציאה מהבית פעם-פעמיים ביום לסיבוב בטווח ה-100 מטר השמש והאוויר בהחלט עשויה לעזור להעלות את המצב רוח.
אופציה נוספת, התנדבות. לאור המצב קמו הרבה מקומות להתנדבות אסיפת מוצרים, שיחות טלפוניות עם קשישים ועוד. עזרה לאחר יכולה להביא לסיפוק גדול ותחושת תועלת (יש הסבורים שאין כמותה).

בנוסף, אני מזמין אותך לצ'אט של עמותת סה"ר [סיוע והקשבה ברשת] בה אני מתנדב ובו תוכלי להתכתב עם אחד מהמתנדבים שלנו על מה שתרצי (הקישור מצורף למטה).

אנחנו כאן כל יום, גם הערב:
א'-ה' בשעות 10:00 עד חצות
שישי 08:00 עד 13:00
מוצ"ש 21:00 עד חצות

שלך,
מתנדב סה"ר