דיי אני סובלת בבית

תנסי למצוא כישרון חדש. תעסקי בספורט תחזרי על החומר בבית הספר ואולי תלמדי לבשל או לצייר?

תדברי עם אנשים פה או במקום אחר

את יודעת שכולנו במצב הזה? אין מה לעשות זה החיים כרגע תתרגלי

כ ן אני משתגעת
חוץ ממה שאמרת אין כלום לעשות

שואל השאלה:
אני אוהבת לאפות אבל עכשיו בגלל פסח זה פחות הולך כי יש לנו מספיק אוכל ומאפים שלא צריך.
אין לי ממש עם מי לדבר באמת שיחות כי מאז הבידוד אני פחות בקשר עם חברים שלי ומדברת איתם פעם ב שמגיבים על סטורי או משהו בקטנה. לא יוצא לנו ממש שיחות וגם בכללי אני מרגישה שאין באמת מישהו שאני יכולה לדבר איתו...

אז אפשר תמיד לנסות לצייר לרקוד לשיר לכתוב זה לא שמשהו חסר. חוץ מזה אם משעמם תמיד אפשר לדבר איתי ולמצוא חברה חדשה

יקרה,
נשמע שהשעמום כבר מציף אותך, משתלט על כל יישותך ולא מניח לך..
מתארת לעצמי שהתחושה שאת מטפסת על קירות כבר מייאשת אותך, ההרגשה שכל יום את עושה את אותם הדברים שעשית ביום הקודם מתסכלת וגורמת לך להרגיש שאף יום הוא לא משמעותי..

זה בטח קשה נורא לקום בבוקר ולדעת שהנה מתחיל לו עוד יום שאין לך תכניות עבורו, שלא ברור במה תהיה שונה השעה 12:00 בצהריים מ- 19:00 בערב... ובתוך כל זה את בטח מתגעגעת לדברים שהיית רגילה לעשות, למפגשים עם חברים, אפילו, אולי, לבית הספר...

יקירה, האם ניסית כן לייצר לך לו"ז מסודר עם משימות לפי שעות? ללמוד שפה חדשה? לקרוא? לעשות כושר? יכול להיות שעצם העיגון של המשימות בתוך לו"ז יגרום ליום להרגיש טיפה יותר מאורגן ויותר מעניין.

מזמינה אותך, אם תרגישי צורך, להיכנס לצ'אט של עמותת סה"ר שפועל כל יום, לשתף, לספר על מה שעובר עלייך, לדעת שאת לא לבד עם זה ולחשוב אולי איך לעזור לעצמך עוד.
תמצאי אותנו בימים א'-ה' 10:00-00:00, בשישי 8:00-13:00 ובמוצ"ש 21:00 עד חצות. הלינק מצורף למטה.

שלך,
מתנדבת סה"ר