איך ההורים שלכם בתור הורים?

מ ו ש ל מ י ם

אחלה

להגיד את האמת,אני לא מדברת איתם בכלל כי הם רילי מעדיפים את אח שלי ומתנהגים אלי חרא

הם אחלה
כן יש לפעמים רגעים טובים וכאלה שפחות, אבל אחרי הכל הם אלה שסבלו ממני בזמן ההריון (ואחריו) וקמו כל 3 שעות בלילה להאכיל אותי כתינוקת, ותמיד היו שם בשבילי וטיפלו בי. אז מגיעה להם טפיחה על השכם

ברצינות הם לא יודעים כלכך להיות הורים
אני מקווה שעם אחותי הקטנה הם יהיו יותר טובים

מדהימים אחרי הכל...

כנערה, הם היו בכלל לא משהו. מאוד הגבילו אותי ומאחד פחדתי מהם. לא שהם חלילה הכו אותי או משהו כזה, פשוט הרגשתי שלא חשוב מה אני עושה או אומרת - כועסים עליי. אז לא חלקתי איתם כלום.
בנוסף, אמא שלי היתה אדם מאוד קשה. לאורך כל תקופת הילדות והנעורים שלי, היא לא ביקשה סליחה ולא התנצלה אפילו פעם אחת. עם השנים היא התבגרה והתרככה, אבל משהו עדיין נשאר.

בנוסף, ההורים שלי גוננו עליי יותר מדי ולא למדו אותי להתמודד עם העולם האמיתי.

די טובים
יש להם ניסיון חיים והם ידעו מה הם עושים וכל מי שפוגש אותי ואת אחים שלי ורואה שאנחנו בחיים לא רבים או מקללים אחד את השני ממש בהלם, שלא תחשבו שחינכו אותי בצעקות או מכות, הם חינכו אותי בצורה טובה פשוט

הם משתדלים להיות הכי טובים שיש , והם גם מצליחים , הם המודל לחיקוי שלי הם תמיד מגנים עליי מכל דבר אם זה בבית ספר ותמיד מייעצים לי מה נכון לעשות ואיך לעשות והם גם ממש סומכים עליי שזה משהו מדהים לדעתי (:

אבא שלי- שיט
אמא שלי- הדבר הכי טוב שאי פעם קרה לי