כנסו אל תכנסו מה בא לכם לא אכפת לי רק תתכוננו למה זה חפירה.

אני כותב כאן רק כי זה נוח אז כזה, כן למה לא...
אז אהמ, זהפשוט שאלה של מה הקטע עם זה, למה זה קורה ודברים כאלו...
בעקרון אני כל הזמן, *אבל כל הזמן* אני חייב לאמר לעצמי מה התוכניות שלי להיום, למחר, איך אני משיג כך וכך, איפה הייתי בכך וכך, אני מחייב את עצמי לשחזר כל דבר, אם משנו הכי קטן כמו מצמוץ או נשימה לא במקום באמצע, זה משגע אותי וזה מגיע ללהרביץ לקיר ולהתחיל שוב.
זה לא רק זה, כל פעם שאני רוצה לסדר, אם משהו לא בזווית או משהו, זה יכול לשגע אותי לגמרי, ואם משהו מזיז את זה, זה בכלל יכול לשגע אותי יום או יותר.
כל פעם שמשהו עושה מן חריק כזה, כמו רעש של שולחן זז, אז אני מרגיש חובה לעבור על זה, בדיוק בכיוון של זה, כדי שזה יהיה שוב מושלם או משהו.
העניין שעכשיו זה קורה גם לדוגמא טעויות הקלדה.
לדוגמא לחצתי בטעות על ד', אז זה כאילו התחלתי טעות שלא תסתיים אלא אם כן אלחץ על ד' שוב באוויר או משהו כזה.
בנוסף תמיד אני מסתכל אם הכול בדיוק במקום שהוא צריך וגם אם כן זה משגע אותי כאילו זה לא מספיק טוב ונכון. עכשיו בהתחלה כל זה היה בקטנה, אבל זה מתגבר יותר ויותר.
עכשיו מה שקורה שאם אני מתחיל להפסיק לעשות את זה, אז באיזה שהוא שלב זה פשוט יתקוף אותי בהתקף ענקי של להזכיר לעצמי או לסמן מלא. הקטע עם החריקות זה גם בכללי רעשים.
או שאני לומד משהו אני אחייב את עצמי פשוט לחזור על זה בלי הפסקה במשך לפעמים חודש.
או מחשבוץ בלתי פוסקות שלא עוזבות.
או אם לדוגמא אני חושב על קו ישר, אני פשוט לא אוכל לחשוב על כיוון אחר שהקו הולך אליו לא משנה מה, וכל המחשבות שלי יהיו פשוט קו נוצר לאותו כיוום בלי הפסקה עד שכנראה יסיחו את דעתי או משהו.
פעם הייתי משחק אם זה אבל זה כבר מתחיל לעצבן מה שנקרא...
יש לזה שם או משהו, יש לזה הגדרה או סיבה?
אני גם לדוגמא לייב שהכל יהיה במין סדר מסויים...
מקווה שנהנתם מהחפירה הלא קטנה שלי...