אני היחידי שנכנס לדיכאון מלהיות בבית כל היום?

לא

כן

גם אני חחח זה מחרפן

זה מבאס לשבת בבית אבל אפשר לעשות שיחות וידאו עם חברים:)

:(:
בתור אחד שהיה בדיכאון *מאובחן* בגלל חודשים שלא יצא מהבית בהחלט אפשר להכנס לדיכאון מלשבת כל כך הרבה זמן בבית, קודם כל הבדידות היא טריגר והצפת מחשבות שניסית להדחיק ושנית בני אדם הם יצורים חברתיים שצריכים קשר אנושי לשבת בהסגר בלי לראות אור יום במשך הרבה זמן זה מאוד מאוד לא בריא נפשית.

כן אני מבין אותך גם אותי מעצבן שזורקים את המילה סתם ולא כל אחד שמרגיש מדוכדך הוא בדיכאון, אבל זה אפשרי

יש דיכאון זמני ומה שיש לך ולי ולרובנו זה דיכאון זמני לא מחלתי וכן קצת אבל משתדלת להעסיק את עצמי ולדבר עם חברות ואז פחות

שואל השאלה:
הכל טוב זה לא פגע בי

אני בדיכאון כל החיים בגדול אבל זה לא משפר את ההרגשה מה שבטוח (ואני מאובחנת)

כן הייתי קוראת לזה יותר דכדוך
תנסה לבנות לעצמך שגרה קבועה יומית... זה יעזור :)

אצלי זה לא דיכאון אבל אכן מצב דיכאוני כי אני חייבת לצאת קצת (חוץ מהבית ספר)

הי שניר יקר, אני סייע בעמותת סה"ר[סיוע והקשבה ברשת].
נשמע שהנפש שלך עייפה ומדוכאת, במיוחד אחרי החג וחופש הבודד הזה, מרגיש בודד עם כל הקשיים של הקורונה ולחצים מסביב שאולי מופעלים עליך ומקשים עליך להתנהל בצורה הרגילה.
גם חופש וגם קורונה, מתכונת משמעותית למחשבות מקשות וטורדניות ממש כמו שהעלית.
אני מאמין שהרבה ממי שקרה את הפוסט שלך מרגיש תחושות של בדידות ודכאון אבל כל אחד חווה את המצב הזה אחרת.

אז יקירי, אתה יותר ממוזמן לפנות אלינו, אם מרגיש צורך לדבר עם משהו, ומעוניין בסיוע כמו ברגעים שכתבת את הפוסט ולפנות אלינו לפרטי. לצ'ט.
אתה מוזמן לפנות לפרטי. לצ'אט שלנו, אנחנו כאן עכשיו וגם ב-
א'-ה' 10:00-00:00
שישי 8:00-13:00
מוצ"ש 21:00-00:00
מדובר בצ'אט אנונימי, ניתן לך אוזן קשבת, וננסה להיות איתך יחד במקום הכי כואב שלך.

מקווה שסייעתי אפילו בקצת...

מקווה שסייעתי אפילו במעט,
תמיד איתך, סה"ר