הפחד הכי גדול שלי הוא הנשימה האחרונה. הרגע הזה שלפני המוות. שבו הלב מפסיק לפעום והריאות מפסיקות לנשום. הרגע שבו מפסיקים להרגיש, וכל מי שאי פעם היית פשוט נעלם. לא משנה מה היית, ברגע שאתה מת, אתה פשוט כבר לא זה יותר. אתה חדל מלהתקיים, היישות שלך היא רק בגדר זיכרון. ולא משנה כמה תרצה שאנשים יזכרו אותך, בסופו של דבר הם יישכחו, אף אחד לא יזכור שאי פעם היית. והצחוק שלך, והחיוך. הם פשוט לא יהיו יותר שלך. כל מה שאי פעם אהבת, כל רגש שאי פעם הרגשת, כל מבט, כל דמעה, כל מגע, כל תקווה, כל חלום.
הפחד הכי גדול שלי הוא הנשימה האחרונה, החבל הדק הזה שבין להיות אתה לבין לאבד את כל מה שיש לך.