31 תשובות
כי הם לא מאמינים גם בזה שהיה חיים לפני כדיר הארץ
כאלו מבחינתם העולם נברא עם אדם וחוה
דת ! = מדע
הם חושבים שהארכאולוגים טועים.
אנונימית
כי מבחינת הדת העולם נברא מתי שהתורה התחילה עם אדם וחווה
לפני הטוהו ווהו מבחינתם היה פה סתם בלאגן לא יהיה עולם
כי במיליארדי שנים במונחים של תנך זה כמה אלפי שנים. הרי גם האנשים בתקופת התנך היו ענקיים יחסית לגודל שלנו
הם מאמינים שאי אפשר באמת לקבוע מה הגיל של המאובנים האלה.
או שהם שריד מעולם קדום, או שאלוהים ברא אותם כמאובנים או שלל תירוצים ופרשנויות אחרות בשנקל.
יש מלא תשובות על זה, אני מביא רק חלק, ויש דתיים שכן מאמינים באבולוציה, ככה שזה ממש לא כולם...
לא מצאו שלדים שלמים, מצאו עצם אחת או שתיים ולפיה בנו את כל הדינוזאור, וזה ממש לא אמין. אפשר לראות לפי שכאילו יודעים איפה היה שיער, מה הצבע, ועוד הרבה דברים שאין שום אפשרות להוכיח...
לפי התורה היו חיות ענקיות לפני המבול, וה' הפך את האדמה וערבב את הכל, ככה שעצמות נקברו עמוק, אז יכול להיות גם שכבות אדמה שונות, ועצמות שקבורות שם. העצמות של הדינוזאורים לא נמצאו רק כל אחד בשכבת זמן שלו, ויש הרבה יוצאי דופן.
אי אפשר בכלל להוכיח שום דבר בנושא הדינוזאורים, בגלל שאין אפשרות שמישהו היה לפני מיליארד שנים כדי לסתור את זה, ואין הוכחה לעולם שם בלי לצאת מנקודת ההנחה של האבולוציה. אם היה שם מזג אויר שונה, חיות שונות לגמרי, או בכלל עולם שונה, זה דבר שאין דרך למדוד או להוכיח.
עצמות משתנות די בקלות תחת לחץ, ויש הרבה יותר סיכוי שהעצם השתנתה בגלל לחצים שונים ומזג אויר, מאשר שהיא מלפני מיליוני שנים...
^לפי הגמרא הרעיון שיום הוא 24 שעות הוא רעיון עתיק כמו הבריאה עצמה, והוא אחד מהדברים שנבראו כבר ביום הראשון.
הדתיים לא אומרים שהעולם נברא לפני 5000 שנה הספירה אצל הדתיים התחילה לפני 5000 שנה
הגמרא במסכת חגיגה (דף יב א): "ואמר רב יהודה אמר רב עשרה דברים נבראו ביום הראשון ואלו הן... מדת היום ומדת הלילה..."
ורש"י מפרש על כך: "כ"ד שעות בין שניהם".
אז מה אם לא הייתה עוד שמש? זו לא בעיה בשביל אלוהים. אומרים שם בפירוש שמידת היום ומידת הלילה נבראו ביום הראשון.
יש לך פירוש של רש"י, שאם אתה לא סומך עליו כאן היית סומך עליו שיפרש על דבר אחר, שאומר בפירוש שזה 24 שעות. מה עוד אתה צריך?
חוץ מזה שיש מלא דברים שחשבו שהם מלפני הרבה זמן להתברר שזה לא נכון אלא גם יש דבר שנקרא התאבנות מהירה שזה בא בתנאים מאוד חריגים (המבול) ויש עוד כמויות של הסברים ופירושים שונים לנושא הדינוזאורים שלחלקם אולי אפשר להציק אבל לאחרים אין מה להגיד
למה צריך לפרש דבר שהוא לחלוטין ברור?
"כ"ד שעות" כ"ד=24, וזה כל מה שאתה צריך לדעת בשביל להבין את פירושה של הקביעה הזו.
בתור חרדית, היה עולם לפני 5000 שנה אבל הוא היה מבולגן ולא סדיר לא היה אור וחושך היה תוהו ובוהו
כי אין סתירה.
מעתיק לך תשובה מאתר ישיבה לשאלה שלך:

כמה הסברים ניתנו להבדל שבין המסופר בתורה ובין ממצאי המדע. ואמנה כמה מהם בקיצור:
ריה"ל בספר הכוזרי מסביר כי המניין המקובל על פי סיפורי התורה הוא לא המניין לבריאת העולם, וגם לא המניין לבריאת האדם, אלא אנו מונים ה' אלפים תשס"ט שנים לאדם הראשון שנגלה אליו אלוקים. ויתכן שלפניו או אפילו בתקופתו חיו בני אדם נוספים, אבל אליהם לא נגלה האל ולכן אנו לא מתחשבים בהם בספירתנו. כמובן שממצאי המדענים אמת, ומה שהם מצאו הם שרידים המעידים על התפתחות העולם, אך אנו לא מונים את כל שנות התפתחות העולם אלא רק מן השלב שבו נגלה האל לאדם. ומאז עברו ה אלפים ותשס"ט שנים.

מרן הרב קוק באיגרת (צ"א) מסביר שאין שום צורך להכחיש את הממצאים המדעיים, שכן ידוע הוא שהקב"ה בנה עולמות והחריבן קודם שיצר את העולם שלנו, ואם כן יתכן ואותם ממצאים הם מאותם עולמות שחרבו לפני שנוצר העולם שאנו חיים בו. ולא מן הנמנע שהיו באותם עולמות גם בני אדם, ואת שרידיהם מצאו הארכיאולוגים.

מה עוד שאין לתפוס את דברי התורה בתיאור הבריאה כפשוטה, וגם אם נאמר, כפי שטענו חלק מן המדענים, שהאדם התפתח בתהליך הדרגתי וארוך שלקח יותר מ-6000 שנה, עדיין לא סותרים דבריהם את דברי התורה, כיון שהתורה לא באה לספר לנו את סיפור הבריאה כפשוטו, אלא רצתה ללמד את הלקח המוסרי הנובע מבריאת העולם והאדם, ולכן דיברה במשלים ורמיזות. וייתכן שיום אחד שנמנה בתורה לקח בפועל זמן רב יותר ואפילו אלפי שנים.

אפשרות נספת שהועלתה היא שהעולם נברא בצורתו כעולם עתיק, ואע"פ שהוא קיים רק קרוב ל 6000 שנה, משעת בריאתו נטעו בו שרידים כאילו הוא קיים כבר זמן ארוך הרבה יותר. כמו שחז"ל מספרים על אדם הראשון שנברא כאדם בן 20 שנה, נמצא שבהיותו בן שנה הוא כבר היה כאדם בן 21 שנים. וכך העולם הוא נברא בן מליוני או אפילו מיליארדי שנה ולאחר שנה מבריאת הוא כבר היה כבן מליון או מיליארד.

אומנם גישה מיוחדת יש לאדמו"ר האחרון מלובוויטש, שטען שהסברי המדענים אינם נכונים. המדע יכול למדוד את קצב התפתחות התהליכים בטבע כפי שהם היום, אך אין ביכולתו לדעת באיזה קצב התרחשו התהליכים לפני אלפיים או שלושת אלפים שנה. אולי אז תהלכי ההתאבנות היו מהירים יותר? לדעתו, יתכן והעולם קיים רק קרוב ל 6000 שנה ואע"פ כן אירעו בו כל התהליכים בקצב מזורז בתקופות הראשונות לקיומו.

מקור:
https://www.yeshiva.org.il/ask/44582

מי שכתב ששת ומדע לא הולכים ביחד, טועה ובגדול.
זה לא המושג, זה המידה של היום והלילה, האורך של היום והאורך של הלילה נברא ביום הראשון. אין שום דרך אחרת לפרש את זה, זה ברור לחלוטין.
כתוב לך "עשרה דברים נבראו ביום הראשון"
זו לא כל הבריאה, הדברים האלה פשוט נבראו ביום הראשון לפי היהדות. אין צורך לפרש כאן שום דבר יותר ממה שכבר פירש רש"י. ולא מדברים כאן על רעיון, מדברים כאן על בריאה, זה נוצר באותו היום וזו פשוט התחמקות לטעון את מה שאתה טוען. זה להניח שדברים הם הרבה יותר מסובכים ממה שהם. יש לך מילים מפורשות ומשמעות מובנת.

לצורך העניין, הנה הגמרא שוב: "עשרה דברים נבראו ביום ראשון ואלו הן שמים וארץ תהו ובהו אור וחשך רוח ומים מדת יום ומדת לילה" אתה לא יכול לומר שכל עשרת הדברים האלה נבראו כרעיונות, כי ליטרלי כתוב שאלוהים ברא אותם ביום הראשון, והם גם לא דברים מופשטים כמו מידת היום והלילה. אין לך סיבה להוציא את היום והלילה מהכלל.
^רק אציין לגבי המאורות יש שתי דעות בגמרא. אחת שאתה הבאת: (חגיגה י"ב א):

"ואמר רב יהודה אמר רב עשרה דברים נבראו ביום ראשון ואלו הן שמים וארץ תהו ובהו אור וחשך רוח ומים מדת יום ומדת לילה שמים וארץ"

וממש כמה שורות מתחת לזה, באותו עמוד (חגיגה י"ב א):
"ונטה עליה קו תהו ואבני בהו ואור ביום ראשון איברי והכתיב ויתן אותם אלהים ברקיע השמים וכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי"

והגמרא מתרצת:
"כדר' אלעזר דא"ר אלעזר אור שברא הקב"ה ביום ראשון אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו כיון שנסתכל הקב"ה בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו מהן שנאמר (איוב לח, טו) וימנע מרשעים אורם ולמי גנזו לצדיקים לעתיד לבא שנאמר וירא אלהים את האור כי טוב ואין טוב אלא צדיק שנאמר (ישעיהו ג, י) אמרו צדיק כי טוב כיון שראה אור שגנזו לצדיקים שמח שנאמר (משלי יג, ט) אור צדיקים ישמח כתנאי אור שברא הקב"ה ביום ראשון אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו דברי רבי יעקב וחכ"א הן הן מאורות שנבראו ביום ראשון ולא נתלו עד יום רביעי"

הגמרא ממש דנה על זה בעמוד הזה.
מדברים על האורך של היום והלילה, לא על המאורות. אתה רוצה לומר שהשמש והירח "נכנסו לשימוש" ביום הרביעי? בבקשה, אבל זה עדיין לא רלוונטי לאורך של היום ושל הלילה.
לא, זה לא רלוונטי.
אלוהים לא יכל לברוא את האורך של היום והלילה בלי שמש וירח? לא הגיוני שזה אורך היום האובייקטיבי שאלוהים קבע, ולפי זה הוא יצר את כדור הארץ והשמש והירח ככה שיתאימו לזה?
כתוב לך שהם נבראו ביום הראשון.
אפשר בטח שאפשר, אבל זה לא הנקודה.
ברגע שהגמרא אומרת משהו, וזה אפשרי תיאורטית, אין לך סיבה לא לקחת את זה מילולית. אתה לא יכול להראות שזה שמידת היום ומידת הלילה נבראו ביום הראשון זה לא אפשרי, ולכן אם כתוב בצורה מפורשת שהן נבראו ביום הראשון, זה מבחינת האדם המאמין מחייב.
אם אני חוזר על זה זה בגלל שלא נראה שאתה מבין. הרעיון שאתה מציג הוא התחמקות והגנה בכל מחיר (גם במחיר היושר האינטלקטואלי) על רעיון שמעבר לכך שהוא לא מסתדר עם הגמרא הוא גם לא מסתדר עם המציאות. אין לך סיבה אחת טובה לתמוך בו, הוא לא אפשרי תיאורטית והמנהיגים הדתיים שלך אומרים לך שהוא לא קרה.
אתה לא יכול לבסס אותו, להסביר למה זה משהו שסביר יותר שקרה,ואם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהם נבראו ביום הראשון, הכי סביר שהם נכנסו לשימוש ביום הראשון.

עכשיו מה ששמח לעזור הביא למעלה מההמשך של הגמרא בא כראיה למה שאני אומר, אם זה היה סביר שהשתמשו במה שנברא ביום הראשון מאוחר יותר, לא היו עושים הרבה מעבר ללציין את זה ולא היו מדברים על זה כל כך הרבה. אבל מקדישים לזה המון מקום, וזה מראה כמה שזה לא רגיל ואין לך סיבה לחשוב דבר כזה מבלי שאומרים לך.
marco.
גם יש דעות שהצמחים נוצרו, אבל לא צמחו עד שהאדם התפלל לגשם... לא בכל דבר ה' משתמש מיד
אם יצא לנו בהזדמנות לדבר על האבולוציה אין לי שום בעיה עם זה.
בכל אופן האבולוציה היא לא פחות מעובדה, בדיוק כמו שצורתו של כדור הארץ היא עובדה. זה לא עניין של אפשרות מסתברת או לא, אנחנו יודעים בוודאות שזה המצב.

ותזכור שאנחנו מדברים כאן על פרשנויות, לא על הפשט. מה שאני אומר זה בעצם שבסדר, לא כתוב בתורה מתי דברים נכנסו לשימוש ואין הכרח שהם נכנסו לשימוש מתי שהם נבראו. שיהיה.
אבל אנחנו רואים שמתי שדברים כאלה כן קורים לפי היהדות, ודברים כן נכנסים לשימוש רק תקופת זמן מסוימת לאחר בריאותם, מציינים לנו את זה, לא בתורה אלא בגמרא.
אפשר להבין מכך שע"פ הגמרא אם דבר כזה קורה זה מחייב שיציינו את זה, כי זה לא מובן מאליו. ואם לא מציינים את זה אנחנו צריכים להבין את זה בצורה הכי סבירה - שהם נכנסו לשימוש ברגע שבראו אותם.

לא כתוב בגמרא שום דבר על כך שמידת היום והלילה נכנסה לשימוש מאוחר יותר, ואם עקבת אחריי עד כאן אתה אמור להבין מה המסקנה המתבקשת.
לא בדיוק, אבל זה לא הדיון...

בגמרא אין את כל הפירושים של התורה. היום יש בעיה שהגמרא כאילו הספר הבסיסי היחיד, וזה לא נכון.
בין אם זה הגמרא או כל ספר אחר, הנקודה נשארת אותו הדבר.
חח, אני יכול להסכים, אבל מה הנקודה?
marco.
אם האבולוציה הייתה נכונה (לדעתי היא לא, דיון בפרטי...) אז כנראה היא האפשרות המסתברת ביותר.
ויש הרבה מאוד פירושים על התנ"ך, ורובם די רחוקים מהפשט. במיוחד הבריאה, שכל מה שיש סביבה זה קבלה, יכולה להתפרש גם רחוק יותר מפסוקים רגילים.

התנ"ך לא מספר סיפורים, לכל אות ומילה שכתובים יש מטרה מסויימת. בגלל זה, לא חייב שהכל קרה 100% אותו דבר, ופרטים קטנים משתנים.
למשל, פרעה כנראה לא דיבר מילה במילה כמו שכתוב בתנ"ך, והורידו הרבה דברים שעם ישראל לא עושים בהם שימוש. אין לנו מה ללמוד ממתי נכנסו לשימוש הנבראים, אז זה לא כתוב.
^^כן, אבל כאן, כמו שאמרתי למעלה, ציינו את זה.
זה שאלוהים לא חייב להשתמש במשהו ברגע שהוא בורא אותו - ניחא, אבל ללא ספק לפי הגמרא עצמה אם זה קורה, אם אלוהים באמת עושה דבר כזה במקרה כזה או אחר, מציינים את זה. ולכן אם לא מציינים שום דבר לגבי זה אתה הולך עם האפשרות הסבירה יותר - שזה נכנס לשימוש ברגע שזה נברא.
אתה לא מכיר אותי ואין לך מושג כמה אני מכיר את היהדות, תימנע מלדבר עליי ועל מה שאני מכיר או לא ובמה אני עוסק או לא. זה לא רלוונטי לנושא ולא מוסיף לשום דבר.

הגמרא הרבה פעמים אומרת על משהו שהוא פשוט ואין צורך לשנות אותו, ולכן היא מסיקה שצריך ללמוד מכך משהו אחר ומביאה פרשנויות שונות. אם זה היה כל כך פשוט שאלוהים יכל להשתמש בדברים לאחר פרק זמן מסוים ממתי שהוא ברא אותם, לא היו מציינים את זה בגמרא ודנים על זה באריכות.
בנוגע למאורות, בגמרא אמרו במפורש שהוא השתמש בהם מאוחר יותר ולא ישר שהוא ברא אותם, אז איך זה יכול להיות שמדייקים פריט אחד ברשימה ואומרים עליו x, כשיש עוד פריט ברשימה שx תקף לגביו אבל כאן מתעלמים מזה? אם הגמרא מכירה בכך שצריך לציין שמשהו נכנס לשימוש מאוחר יותר בשביל שיחשבו כך, היא אומרת בעצם שכל עוד לא אומרים את זה על משהו, עליך להבין שזה נכנס לשימוש המיידית.