מרגישה שאין לי מטרה בשביל לחיות

ככה זה בבידוד..כולם. אין הרבה מה לעשות

תנסי לעשות דברים חדשים, דברים שאת לא עושה כל יום, תנסי לצאת קצת מהשגרה

אל תדברי ככה
כרגע לאף אחד אין ממש מה לעשות כשכל עניין הקורונה ירגע אנשים יצאו בחוץ ביניהם גם את ונחזור לחיי שגרה
באמת שכולם ככה כרגע אין כל כך מה לעשות

* במידה ואת סקרנית ואוהבת לאגור מידע: לקרוא על דברים חדשים, לחפש נושאים רנדומליין לחקור עליהם, מדינות שונות, היסטוריה, טבע.
* אם את יותר אומנותית, אז אולי ללמוד לצייר/לפסל/ליצור דברים, לכתוב סיפורים.
* זמן טוב ללמוד מחשבים, תלמדי כמה שפות תכנות, עיצוב גראפי.

אל תדאגי התקופה הזאת תעבור, את תתבגרי ויהיו לך יותר אפשרויות בחיים

''את תתבגרי'' מה עד שהקורונה תסתיים נהיה זקנים כבר?

לול אני איתך

היי אנונימית,
נשמע שאת חווה הרבה תסכול בימים האלה...
אני מתאר לעצמי כמה כואבת ומייאשת ההתמודדות הזאת... להשאר ימים שלבים בבית, יחד עם המחשבות שלא מפסיקות להציף אותך..
נראה שהשעות הרבות ללא מעש השאירו בך תחושה של ריקנות, חוסר חשק שמביא תסכול וכאב... השעמום הרבה שמלווה את הימים האלה באמת עלול להשאיר תחושה לפעמים שאין מטרה..
ניסית לשתף את ההורים? אולי אולי לדבר עם חברה קרובה על התחושות שלך?
במקרים רבים, שיתוף ברגשות, במה שיושב לך על הלב, יכול להקל אפילו במעט על ההתמודדות.
מצרף לך קישור לקבוצה בפייסבוק שנותנת סיוע ויכולה לעזור לך להקל על הכאב והתסכול שאת חווה
https://www.facebook.com/groups/151178169463681/?ref=share
בנוסף רציתי להזמין אותך לשתף גם אותנו...
אני מתנדב בעמותת סה"ר ויש לנו צ'אט אישי ואנונימי שדרכו ניתן לדבר עם אחד מאיתנו מתנדבים והמתנדבות.
ניתן לפנות אלינו בימים א-ה בין השעות 10 ל-12 בלילה, בימי שישי מהשעה 8 עד 13 ובשבת מהשעה 21 ועד 12 בלילה.
אני מצרף לך קישור לאתר שלנו, אנחנו כאן בשביל להיות לצידך באותם רגעים של תסכול וייאוש, שלא תצטרכי להתמודד איתם לבס
שלך,
מתנדב סה"ר