תשובה אחת
איננו סופרים את הימים שנותרו לנו עד לקבלת התורה, אלא את מספר הימים מאז הנפת העומר. לא רק כמיהה לעתיד נדרשת מאיתנו, אלא תוספת העמקה והתבוננות במשמעות נושא זה של הנפת העומר. לא ספירה לאחור היא זו, אלא ספירה קדימה של התרוממות צעד אחר צעד לקראת יום מתן תורה, שבו יוקרבו במקדש שתי הלחם שייאפו מן החמץ. באותו יום גם החמץ יתקדש, והכל ייכנס לרשות גבוהה. בחג הפסח יודע עם ישראל כי "השמים שמים לה'" והוא שואף להתעלות עד לרקיע. מחג הפסח הוא שואב את ההשראה, וממחרתו החג הוא מתחיל את תהליך ההתעלות לקראת תפקידו הנשגב: "והארץ נתן לבני אדם", כדי שגם מן הארץ אפשר יהיה לעשות שמים
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: