11 תשובות
אין גורם. כל הקטע זה שלא הייתה להם שום תמורה. אבל אפשר בעיקר לומר מוסר אישי וחשיבה אתית.
סיבות נוספות:
*יחסי שכנות טובים בינם לבין היהודים טרם המלחמה.
*מחאה נגד הנאציזם
*מניעים הומניטריים של עזרה לאדם בצרה (מה שאמרתי קודם)
סיבות נוספות:
*יחסי שכנות טובים בינם לבין היהודים טרם המלחמה.
*מחאה נגד הנאציזם
*מניעים הומניטריים של עזרה לאדם בצרה (מה שאמרתי קודם)
אנושיות?
אמפתיה?
אמפתיה?
1. יחסים טובים בינם לבין היהודים טרם המלחמה.
2. מחאה נגד הנאציזם.
3. מניעים הומניטריים של עזרה לאדם בצרה.
4. שליחות דתית, שמירה על ערכי המוסר והאנושיות.
2. מחאה נגד הנאציזם.
3. מניעים הומניטריים של עזרה לאדם בצרה.
4. שליחות דתית, שמירה על ערכי המוסר והאנושיות.
there is no us- אני רואה שעוד מישהו לקחת מויקיפדיה חחח
שואל השאלה:
אני נראלי צריכה תשובה מהטקסט :/
אני נראלי צריכה תשובה מהטקסט :/
אז תשלחי את הטקסט
שואל השאלה:
מצאתיי אחת רק שזה " קיים סעיף המתייחס לחובת הנצחה של מי שהצילו היהודים בתקופת השואה"
ועוד אחד אני צריכה למצוא ובגלל זה ביקשתי את העזרה של מי שיודע;)
מצאתיי אחת רק שזה " קיים סעיף המתייחס לחובת הנצחה של מי שהצילו היהודים בתקופת השואה"
ועוד אחד אני צריכה למצוא ובגלל זה ביקשתי את העזרה של מי שיודע;)
שואל השאלה:
כתבתי אותו למעלה
כתבתי אותו למעלה
שואל השאלה:
אבל אשלח שוב ...
חסידי אומות העולם הם "האנשים הטובים" של תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה. מעשיהם בולטים במיוחד בשל העובדה שהיהודים נרדפו בשנים ההן בכל מקום, ולא נמצאו כמעט מדינות וחברות שהגנו עליהם.
המושג חסיד אומות העולם, שהוא המושג הרווח והמקובל לציין לא-יהודים שנהגו ביהודים מתוך יחס אנושי או הרבו להיטיב עמם (ההגדרה לפי מילון אבן-שושן), המושג לא נוצר בהקשר של תקופת השואה, אלא קיים כבר במקורות חז"ל. בהתייחסות לתקופת השואה קיבל המושג ממד נוסף ומשמעותי עוד יותר מן הניסוח שלעיל. בחוק הזיכרון לשואה שחוקקה הכנסת בשנת 1953, קיים סעיף המתייחס לחובת ההנצחה של מי שהצילו יהודים בתקופת השואה. החוק מדגיש שהתואר הזה יינתן למי שסיכנו עצמם למען הצלת היהודים ולא עשו זאת בשביל בצע כסף למשל.
הפתיחה באמצעות הגדרה מן המילון מדגישה את עובדת קיומם של אנשים כאלה לאורך ההיסטוריה היהודית ואת המודעות של חז"ל למשל לצורך להפגין את ההוקרה כלפיהם. בה בעת מאפשרת ההגדרה הלשונית להדגיש את הייחוד של הגדרת המושג בהתייחס לתקופת השואה. מכאן מתבקשת עתה כמעט מאליה העמקה והרחבה בשאלת ייחודם של חסידי אומות העולם בתקופת השואה
אבל אשלח שוב ...
חסידי אומות העולם הם "האנשים הטובים" של תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה. מעשיהם בולטים במיוחד בשל העובדה שהיהודים נרדפו בשנים ההן בכל מקום, ולא נמצאו כמעט מדינות וחברות שהגנו עליהם.
המושג חסיד אומות העולם, שהוא המושג הרווח והמקובל לציין לא-יהודים שנהגו ביהודים מתוך יחס אנושי או הרבו להיטיב עמם (ההגדרה לפי מילון אבן-שושן), המושג לא נוצר בהקשר של תקופת השואה, אלא קיים כבר במקורות חז"ל. בהתייחסות לתקופת השואה קיבל המושג ממד נוסף ומשמעותי עוד יותר מן הניסוח שלעיל. בחוק הזיכרון לשואה שחוקקה הכנסת בשנת 1953, קיים סעיף המתייחס לחובת ההנצחה של מי שהצילו יהודים בתקופת השואה. החוק מדגיש שהתואר הזה יינתן למי שסיכנו עצמם למען הצלת היהודים ולא עשו זאת בשביל בצע כסף למשל.
הפתיחה באמצעות הגדרה מן המילון מדגישה את עובדת קיומם של אנשים כאלה לאורך ההיסטוריה היהודית ואת המודעות של חז"ל למשל לצורך להפגין את ההוקרה כלפיהם. בה בעת מאפשרת ההגדרה הלשונית להדגיש את הייחוד של הגדרת המושג בהתייחס לתקופת השואה. מכאן מתבקשת עתה כמעט מאליה העמקה והרחבה בשאלת ייחודם של חסידי אומות העולם בתקופת השואה
בעיקרון לפי הקטסט לא רשום למה הם עשו את זה. רק אמרו שהם לא קיבלו משהו בתמורה
שואל השאלה:
אוקיי תודה :)
אוקיי תודה :)
באותו הנושא: