בבקשה תגידו לי שצדקתי ולא יצאתי סתם מרושעת...

היום ממש לפני שעה בערך התחלנו קידוש הלכתי לחדר שניה להתלבש, ואז אבא שלי פשוט פתח את הדלת בלי לדפוק או לשאול משהו ו... הבנתם
בקיצור כעסתי עליו ממש ואמרתי שאני לא רוצה לחזור לשולחן כי הוא תמיד עושה את זה למרות שאני מבקשת ממנו לדפוק בדלת, אני אלף פעם אמרתי לו שזו לא טרחה ככ גדולה לדפוק לפני שנכנסים והוא אומר לי סליחה כל הזמן אבל חוזר על זה שוב ושוב, ולא מספיק עוד שאני עם אח שלי הקטן באותו חדר פשוט לא אכפת לו! לא לו ולא לאמא שלי, אפילו לאח שלי עצמו! הפרטיות שלי בזבל!
בכל מקרה בסוף חזרתי לשולחן אבל עצבנית רצח ואמרתי לאוכל של אבא שלי איכס, והלכתי שוב עצבנית לחדר כי הרגשתי שאני לא מסוגלת.. הוא נראה נעלב כזה ויש לי רגשות אשם עכשיו... אבל הוא חייב להבין שדופקים בדלת לפני שנכנסים חייב!!!
אני לא יודעת... עשיתי בשכל? אני מרגישה דפוקה ועצבנית באותו הזמן. הם עדיין אוכלים, לחזור או לא?