כמה פעמים בכיתם בכל ההסגר הזה ולמה?

0 בגיל 10 בכיתי ואבא שלי קרה לי נקבה מאז הפסקתי לבכות

הרבה, כל מיני סיבות

המון. סרטים, סדרות, געגוע, עצב, כעס, תסכול.
אני בכללי בכיינית אז זה לא כזה חדש לי.

פעמיים כי שמעתי שירים נוסטלגים כאלה עצובים

לפחות חמש פעמים וכי אני ככ מתגעגעת לחברים שלי ולשגרה.
חוץ מזה בגלל שכל היום בבית ואין במה להתעסק כל דבר שקורה אני לוקחת פי אלף יותר קשה ויותר ללב פשוט כי אין לי איך להתחמק מזה ולעשות משו אחר

אני נמנעת מלפזר את הפירורים שלי ברחבי העולם, הם יקרים יותר מדירת פנטהאוז בצפון תל אביב ומהשיער של אמיר חצרוני בכבודו ובעצמו.

באהבה, לחמית פיט.

אני בכיתי כי אמא שלי קראה לי מטומטמת הרגשתי בודדה חבר קרוב אליי נפטר וזה ממש שבר אותי וראיתי נס בתא מספר שבע

0, ההסגר הזה לא ממש השפיע עליי כי אני במילא בן אדם של בית שלא אוהב לצאת הרבה