הגיוני שאני בוכה כי אני לא מסוגלת יותר להיות בבית ולא לעשות כלום?

הגיוני,
ואת יכולה ליצור לעצמך שגרה-
לקום מוקדם בבוקר, לשבת עם המשפחה, לאכול ארוחת בוקר משפחתית, ללמוד בעצמך (לא רק מהלימודים), לסדר את החדר, להתקלח, לעשות כושר, לעזור בבית, לדבר עם חברים.

כן ברור, תצאי מחר לסיבוב להתאורר זה יעשה לך טוב
אולי תתקשרי לחברה או משהו מחר

היי,
נשמע שאת מדוכדכת, אולי מרגישה שהימים דומים, שאין מה לעשות, שנמאס. וזה בטח מתסכל.
אולי את גם מרגישה אי שקט מתמיד, אולי חשש. אולי געגוע לחיבוק או למגע עם אנשים קרובים.
והתחושות האלו הן תגובה טבעית למצב שלא מוכר לנו. לתקופה שמלווה בחוסר ודאות ואולי בתחושה של אובדן שליטה. משערת שמה שיכול להכביד עוד יותר הוא שעדיין לא ברור מתי היא תסתיים.

יקרה, האם יש מישהו קרוב שתוכלי לשתף? מישהו שאת סומכת עליו, שיקשיב לך מכל הלב.. אולי השיתוף יקל במעט על העצבות, יאפשר לך להרגיש שיש אנשים איתך, שמבינים אותך ואולי חולקים תחושות דומות..

בנוסף, רציתי לספר לך שאני מתנדבת בעמותת סה"ר, סיוע והקשבה ברשת. יש לנו צ'אט שבו תוכלי להתכתב עם אחד המתנדבים שלנו, באופן אישי ואנונימי לחלוטין. אנחנו נקשיב לך ונהיה איתך, עבור מה שתבחרי להביא. אם תרגישי צורך לשתף, לספר על מה שעובר עלייך או פשוט להרגיש שאת לא לבד, תבואי. אנחנו נהיה כאן כל יום:
א'-ה' בשעות 10:00 עד חצות
שישי 08:00 עד 13:00
מוצ"ש 21:00 עד חצות.
מצרפת את הקישור מטה.

שלך,
מתנדבת סה"ר