למה אני מרגישה כלואה במשחק החיים שעובר על פי שלבים
למה אני מרגישה תמיד כמו בובה על חוט למה אני מרגישה נשלטת כל כך, כל כך חסרת אונים כל כך חלשה
מחפשת את הדרך שלה ולא מוצאת- הדרך שלי לא קיימת
מדוע העננים מכסים את התשובות שכתובות ממש שם שחור על גבי לבן
מדוע המוח מערפל מחשבות ובין התשובות מה הוא רומז לי לעשות?
אני יודעת אני עפרון בקלמר עושה מה שצריך ולא יותר, נשלט בין החיים ודמיונות לא אמיתיים ובין אנשים שלא באמת מצפים שלא באמת צופים, זה רק העפרון שלא מרוצה ומאשים את עצמו לגבי כתב ידו :
תדמיינו שזה ניקוד אני לא יודעת אם זה נכון לרשום ככה אשמח אם תגידו ותאמרו איך אפשר לשפר אם אפשר לדעתכם את הסוף? :