אכלתי היום רק דוריטוס ועוגה קטנטנה כזאת

זה ממש קצת, תאכלי עוד אין לך למה להרעיב את עצמך

מה הרבה? תגידי את רצינית? זה נחשב לנשנוש. את צריכה לאכול ארוחות מסודרות עם חלבונים פחמימות והרבה ירקות

שואל השאלה:
אני מודעת שזה לא בריא

שואל השאלה:
אבל אני לא יכולה אני בדיכאון רצח בקושי יוצאת מהמיטה לשירותים

אז למה לעזאזל את עושה את זה

שואל השאלה:
אמ אני לא שולטת בזה

למה את בדיכאון? יש סיבה ספציפית? מוזמנת לשתף באהבה בפרטי

שואל השאלה:
לא אין סיבה פשוט בדיכאון זה לא חדש לי אני כבר איזה חצי שנה ככה

מה? אם אין סיבה אז למה שתבזבזי את כל הזמן הזה על סתם להיות עצובה? אין לנו את כל הזמן שבעולם את יודעת, צריך לנצל אותו בצורה הטובה ביותר

שואל השאלה:
תקשיבי אמ
זה דיכאון אני לא שולטת על זה שאני עצובה כאילו זה לא בחירה שלי

בטח שזו בחירה שלך, את שולטת על המוח והרגשות שלך, לא הם עלייך. אני מניחה שאת צעירה, וזה לוקח זמן להבין את המשמעות של זה, אבל את בוחרת איך להרגיש ואיך להסתכל על החיים. כל מה שקורה בעולם החיצוני מתחיל קודם בעולם הפנימי שלך.
תעשי דברים שאת אוהבת ועושים לך טוב, כל מחשבה שלילית שעולה לראש שלך תשתיקי אותה ותחליפי במחשבה חיובית, התקופה הזאת תעבור בסוף.

לו

מי שלא חווה דיכאון לא יכול להבין. דיכאון זה לא איזה מתג במוח שאתה מחליט מתי הוא על on ומתי על off.

אמ דבר ראשון לא ניראלי שאת יכולה להחליט על דעת עצמך אם חוויתי דיכאון או לא חברה. חוויתי דיכאון של שנה שלמה בערך, הלכתי לביתספר גג פעמיים בשבוע וכל מה שעשיתי היה לשכב במיטה לשמוע שירים דכאוניים, ולחשוב על להתאבד. אם לא הייתי יודעת איך זה בחיים לא הייתי מייעצת לה את זה. דבר שני תקראי טוב טוב שוב את הדברים שכתבתי, לא אמרתי שום דבר שאומר שיש מתג כלשהו שמבטל תדיכאון. אם תתחילי לקרוא ספרים מסויימים כמו "הנזיר שמכר את הפרארי שלו" או "הסוד" את אולי תביני שאפשר לשלוט ברגשות שלך, במיוחד כשאין לדיכאון הזה סיבה בכלל.

מילא אם הייתה סיבה לזה שאת בדיכאון אז בסדר, מותר להביע רגשות אבל אם זה סתם ככה כי את ילדה בת 12 עם הורמונים, ג'יזס.
ולאנונימית, אם לא שמת לב היא אמרה שהיא סתם ככה בדיכאון ושאין סיבה אמיתית אז כן אפשר ללחוץ על המתג הזה ואפשר להוציא את עצמך מהמצב הזה. לדיכאון לא נכנסים סתם.

ומי את שתחליטי אם היא עברה דיכאון או לא?

אולי תנסי לעשות משהו שיעזור לך להקטין את הדיכאון, וגם נסי לאכול עוד משהו .תהיי חזקה נפשית ואל תוותרי על עצמך.

שואל השאלה:
אני לא איזה בת 12 שרוצה צןמי יש לי דיכאון מאובחן

מה הקשר צומי? ואם יש לך דיכאון מאובחן אז אמורים לתת לך תרופות ואם נותנים לך תרופות את לא אמורה בקושי לקום מהמיטה במשך חצי שנה