אני מרגישה שלאף אחד לא אכפת ממני יותר.

לזכור שזה רק תקופה. החיים ממשיכים ובסוף יהיה בסדר. יש לך אנשים שאןהבים אותך ושאכפת להם ממך. את תמיד יכולה לדבר עם אותו ידיד (הקראש) / עם החברות על איך שאת מרגישה, בטוחה שהם יהיו שם בשבילך.
ובלי קשר, אני פה אם את צריכה לדבר יותר!

אני ממש מבין אותך, היתה לי תקופה כזאת של "חברים" שלי לא היה אכפת ממני, אם את רוצה את יכולה לפרוק אליי

מצב מעיק שקיים לא רק אצלך, אל תתני למחשבות האלו להעציב אותך אהובה, אל תהיי תלויה באנשים כדי להיות שמחה, נכון שחברים זה דבר כייף ומשמח אבל בסופו של דבר את לא חייבת אותם כדי לחייך, תתרכזי בלפתח את עצמך בין אם מבחינת האופי שלך או כל דבר אחר, אל תתני לבדידות להציק ולהכניס לעצמך כל מיני מחשבות מיותרות, חבל על כל רגע עדיף שתנצלי את הזמן לפיתוח עצמי ולא ליותר מדי עצבות.
חשוב שתדעי גם שיש המון אנשים שאוהבים אותך גם אם הם לא מראים את זה, תתרכזי בלפתח ולעשות דברים שאת אוהבת וללמוד דברים חדשים בזמן הזה ולאט לאט את כבר תראי שדברים ישתפרו לבד, אל תתייאשי אני מדברת מניסיון, אם את צריכה תמיכה, עזרה או כל דבר אחר את מוזמנת לפנות אליי בפרטי - תמיד כאן בשבילך.

תזכרי שאלה תקופות, גם עם החברים וגם עם המשפחה.
אם את רוצה את מוזמנת לדבר איתי ((:

זה באמת כל כך מצעבן ופוגע.. זה מובן שזה מכאיב לך..
אלי תסני לדבר איתם ולהסביר להם איך את מרגישה? אני בטוחה שרבים אוהבים אותך.. ולרבים אכפת ממך.. אז הם יבינו היכן יש להשתפר, לעזור לך.. לא לפגוע יותר..
ואולי זה גם הרגע לפגוש אנשים חדשים. למרות כל הסטיגמות על האינטרנט.. אפשר למלוא שם את האנשים הכי נאמנים וקרובים שיש. כמובן, בזהירות. (:
אם פה או במקום אחר, דרך חתומי עניין משותפים, תוכלי להכיר את האנשים הכי מקסימים.
את יקרה וחשובה, וכל אחד צריך להכיר בזאת ולהבין שאם את איתו, הוא זכה.
תקיפי את עצמך שבכל מי שמעריך אותך. ותעריכי את עצמך, קודם כל את. אז תעשי משהו אהוב עם עצמך, כל דבר שאת אוהבת ומוצאת בו את המקום שלך.. בלי אם או כמה.. רק את, חופשייה ומוגנת.
ואם תרצי, תמיד מוזמנת לדבר איתי. (: