4 תשובות
אני לא לגמרי בטוחה בשם של התופעה (חוץ ממה שמכנים "פיצול אישיות"... רק שזה לא בדיוק זה, כי זה לא בידיו). כן אני יודעת שמקרים כאלו מופיעים אצלי ילדים עם בעיות חרדה. ילדים שיש להם חרדות מסויימות, שהם מתקשים להתמודד איתם, אך מצד שני הם מאוד רוצים את אותם דברים. "מפחד אבל רוצה".
אני עובדת בחינוך מיוחד ואנחנו בדיוק מתמודדים עם ילד עם הפרעות כאלו בדיוק, אשמח אם תפני אליי בפרטי, אולי אוכל לעזור לך עם השיטות בהן אנחנו עובדים איתו, בתקווה שיעזור לבנך.
אני אנסה לבדוק במקום העבודה איך נקראת תופעה זו.
בהצלחה.
מוסיפה -
אם בכוונתך כיצד נקראת התופעה הספציפית שבה הילד נגעל ממגע בחול (בין היתר), זו יכולה להיות אחת מהאפשרויות הבאות:
קושי בויסות חושי
בעיית תחושה כללית. לא בהכרח פחדים וחרדות, או הפרעות ממשיות, אלא בעיות עם מרקמים מסויימים, מה שנקרא גם "רגישות יותר".
וכן רגישות טקטילית (היפרסנסיטיביות למגע).
כל אלו בעלי אותו אופי התנהגותי, כמעט אותם סימפטומים אך עם שינויים קלים.
אני עובדת בחינוך מיוחד ואנחנו בדיוק מתמודדים עם ילד עם הפרעות כאלו בדיוק, אשמח אם תפני אליי בפרטי, אולי אוכל לעזור לך עם השיטות בהן אנחנו עובדים איתו, בתקווה שיעזור לבנך.
אני אנסה לבדוק במקום העבודה איך נקראת תופעה זו.
בהצלחה.
מוסיפה -
אם בכוונתך כיצד נקראת התופעה הספציפית שבה הילד נגעל ממגע בחול (בין היתר), זו יכולה להיות אחת מהאפשרויות הבאות:
קושי בויסות חושי
בעיית תחושה כללית. לא בהכרח פחדים וחרדות, או הפרעות ממשיות, אלא בעיות עם מרקמים מסויימים, מה שנקרא גם "רגישות יותר".
וכן רגישות טקטילית (היפרסנסיטיביות למגע).
כל אלו בעלי אותו אופי התנהגותי, כמעט אותם סימפטומים אך עם שינויים קלים.
אובר סנסטיבי. רגישות יתר.
יקירתי,
גם אני רק בצבא התחלתי לאהוב ים, ולפני, ועד היום במידה מסויימת לא אהבתי חול -
אני לא מסוגלת כשהרגליים שלי עם חול, למשל, לדרוך על מצע קשה שמכוסה חול - זה עושה לי תחושה איומה, או שמישהו, אפילו הילד שלי, דורך עלי עם רגל עם חול.
זה כמו שיש אנשים שכשהגיר חורק על הלוח נגנבים לגמרי.
מה שבאמת חשוב - תעזבי אותו בשקט. אני מכירה אנשים שלא אוהבים חצילים. אז מה - נכריח אותם? ומי שלא אוהב חריף? ומי שלא אוהב חורף? ומי ששונא מוזיקת טכנו?
כל אחד עם ההעדפות שלו, והכי טוב שיש, בעיקר כשמגדלים ילדים, לדעתי, זה לכבד אותם.
מה אומרת?
שיהיה בהצלחה בכל מקרה,
מיכל רון - פסיכולוגיה אלטרנטיבית
גם אני רק בצבא התחלתי לאהוב ים, ולפני, ועד היום במידה מסויימת לא אהבתי חול -
אני לא מסוגלת כשהרגליים שלי עם חול, למשל, לדרוך על מצע קשה שמכוסה חול - זה עושה לי תחושה איומה, או שמישהו, אפילו הילד שלי, דורך עלי עם רגל עם חול.
זה כמו שיש אנשים שכשהגיר חורק על הלוח נגנבים לגמרי.
מה שבאמת חשוב - תעזבי אותו בשקט. אני מכירה אנשים שלא אוהבים חצילים. אז מה - נכריח אותם? ומי שלא אוהב חריף? ומי שלא אוהב חורף? ומי ששונא מוזיקת טכנו?
כל אחד עם ההעדפות שלו, והכי טוב שיש, בעיקר כשמגדלים ילדים, לדעתי, זה לכבד אותם.
מה אומרת?
שיהיה בהצלחה בכל מקרה,
מיכל רון - פסיכולוגיה אלטרנטיבית
שלום,
אני לא יודעת איך קוראים לתופעה שתיארת
בעיקר מפני שזוהי לא חוויה חד משמעית:
אולי לא נעים לבן שלך המגע עם החול כי הוא כואב, או פוצע, או מגרד.
אולי הוא עושה הרגשת לכלוך.
אולי החול מרגיש לו רך והוא כאילו "טובע בו" וזה מפחיד.
ואולי...
ואולי..
בכל פעם שאנחנו קוראים למשהו בשם, זה מקל עליו בנושא התקשורת
זה מאפשר לנו להגיד משהו
אך בו זמנית זה מקבע את המחשבה שלנו ומגביל אותה
ההגדרה לא מאפשרת לנו לחשוב מחוץ לגבולות הקופסא ולא מאפשרת שינוי.
אני תמיד מעדיפה להגיד ברכות:
הילד שלי (או שלך) כרגע לא מרגיש בנוח בתוך חול מסיבה שלא ידועה לי
אבל, תוך זמן קצר הוא עשוי לשנות את דעתו.
זה בדיוק כמו ילד שלא אוהב עגבניות.
איך נקרא לזה? תסמונת שנאת העגבניות? לא. פשוט היום עגבניות לא טעימות לו
אולי מחר הוא יאהב.
הדרך שבה אנו אומרים דברים בוראת מציאות.
כאם לילדים בוגרים אני יודעת שמה שקשה היום, נשכח מחר.
בריאות!
איילת
אני לא יודעת איך קוראים לתופעה שתיארת
בעיקר מפני שזוהי לא חוויה חד משמעית:
אולי לא נעים לבן שלך המגע עם החול כי הוא כואב, או פוצע, או מגרד.
אולי הוא עושה הרגשת לכלוך.
אולי החול מרגיש לו רך והוא כאילו "טובע בו" וזה מפחיד.
ואולי...
ואולי..
בכל פעם שאנחנו קוראים למשהו בשם, זה מקל עליו בנושא התקשורת
זה מאפשר לנו להגיד משהו
אך בו זמנית זה מקבע את המחשבה שלנו ומגביל אותה
ההגדרה לא מאפשרת לנו לחשוב מחוץ לגבולות הקופסא ולא מאפשרת שינוי.
אני תמיד מעדיפה להגיד ברכות:
הילד שלי (או שלך) כרגע לא מרגיש בנוח בתוך חול מסיבה שלא ידועה לי
אבל, תוך זמן קצר הוא עשוי לשנות את דעתו.
זה בדיוק כמו ילד שלא אוהב עגבניות.
איך נקרא לזה? תסמונת שנאת העגבניות? לא. פשוט היום עגבניות לא טעימות לו
אולי מחר הוא יאהב.
הדרך שבה אנו אומרים דברים בוראת מציאות.
כאם לילדים בוגרים אני יודעת שמה שקשה היום, נשכח מחר.
בריאות!
איילת
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: