האם אתם חושבים שזה מכבד לכתוב פאנפיק על התנ"ך?

כל מה שכתוב בתנך זה בולשיט אז כן

שואל השאלה:
אז האם גן העדן האבוד והקומדיה האלוהית הן יצירות לא מכבדות?
והאם יצירותיו של ריק ריירדן כמו פרסי ג'קסון הן לא מכבדות?
בסופו של דבר אילו סיפורי מעריצים על כתבי קודש

פרסי ג'קסון זה מדהים

זה ממש לא פאנפיק, זה לא כאילו ילדה בת ארבע עשרה רשמה על רומן בין אלוהים לשטן
הוא לא מזלזל בנצרות בספר

שואל השאלה:
אוקיי, למה בדיוק זה לא פאנפיק? ריק ריירדן לא המציא את המיתולוגיה היוונית, את זאוס, את פוסידון או את הרעיון של חצויים - הוא כותב סיפור שמשלב דמויות ורעיונות מהמיתולוגיה היוונית, שהיא חלק מהדת ההלנית הקדומה.
פאנפיק זה כשמישהו כותב סיפור בעולם או עם דמויות שנוצרו על ידי סופר אחר, זה לא חייב להיות שטחי או רדוד בהגדרה.
אותו דבר, הקומדיה האלוהית וגן העדן האבוד, הם לא סיפורים מקוריים אלא גן העדן האבוד מבוסס על סיפור בראשית שבו הסופר מכניס רעיונות משלו, מתאר את השטן בתור בחור סקסי וסימפטי ומכניס את האלים המצרים והיוונים בתור שדים.
הקומדיה האלוהית היא פאנפיק בצורתו הקלאסית ביותר - הסופר מכניס את עצמו לתוך עולם ספרותי קיים (העולם הבא על פי הנצרות) ומבלה עם האנשים שהוא מעריץ כל הדרך (והוא גם נחשב מדהים בעיניי הדמויות בגלל שהוא נכנס לעולם הבא לפני שמת), העובדה שאילו יצירות מכובדות לא אומרת שזה לא פאנפיק

זה השטן של הנצרות, וידוע שלוציפר הוא היצירה היפה ביותר של אלוהים- זה למה הוא חטא בחטא הגאווה, אז לומר שהוא סקסי זה הגיוני
ואתה צודק זה באמת עונה על ההגדרה של פאנפיק, פשוט קשה לי לקרוא לזה ככה בגלל שאני רגיל לפאנפיק קלאסי של בנות ארבע עשרה וכואב לי להשוות ביניהם

שואל השאלה:
האמת שלא, עד לאותה העת השטן היה מתואר בתור מפלצת מתועבת, זו אחת מהיצירות הראשונות אם לא הראשונה שבה השטן הוא דמות סימפטטית ואף יפת תואר.
באותה מידה גם ניתן להגיד שאלוהים יעדיף לקחת מהשטן את יופיו הן כעונש והן כדי להקשות עליו לפתות בני אדם למרוד בו.

חח כן.
זה אפילו נשמע מגניב