אני יכולה להיות בזוגיות אם אני דתיה?

ברור!

כן, כל עוד את מקפידה לשמור נגיעה, ייחוד ושאר הדברים המתלווים אליהם

בטח, אם את חוששת מההורים תעשו שיחה ותתאמו.
אם הוא חילוני אז גם תתאמו ציפיות בנושאים שאתם שונים בו

כן

שואל השאלה:
זה ממש קשה אבל לא?
לא יודעת אם זה מתאים בגיל כזה.
הוא דתי גם, אנחנו לא יודעים מה לעשות בקשר לזה
כיאלו בדרך נמצאים בקשר ואז מתחתנים, מה הפואנטה לא להתחתן אחר כך? בשביל מה הכל

נכון שבדרך כלל המטרה העיקרית של דתיים בכל מה קשור לחברויות זה להתחתן, אבל לדעתי יש תועלת גם בקשר כזה שדורש פחות התחייבות. כי זה סוג של "הכנה" לקשר הרומנטי של חיי הנישואים, והרבה נערים ונערות דתיים שלא יוצרים שום אינטרקציה עם בני המין השני אחר כך מאד מתקשים בחיי הנישואים, כי כל חייהם לימדו אותם להתרחק, ותוך לילה אחד- בום, ביחד.
אז כל עוד שניכם נזהרים שהקשר יהיה ראוי מבחינת איסורים, לדעתי אין בעיה בזה.

אם את לא הולכת להתחתן בזמן הקרוב - אז לא. מטרת הפגישות זה להכיר אחד את השני בשביל חתונה, לא סתם ככה. יש הדרכה מיוחדת.

תומכת ב התורה היא חיינו^
אם את לא בגיל המתאים למטרה שהיא חתונה, לא.

מה שני הנחמדים שמעלי אמרו
תחסכי מעצמך ניסיונות ושברון לב לכל דבר יש את הזמן שלו

אם את הכל המתאים ורוצה להתחתן - כן.
אם לא - לא.

underclass hero
מאיפה אתם מכירים אותם שבדקת? דווקא בזוגיות כזאת יש הרבה שמחה וטוהר, יותר דיבור ביניהם ולימוד אמיתי של הזוגיות. לא משווים לאף אחד כי לא מכירים את המין השני, אין ציפיות קודמות או שיעמום מדברים שלכאורה יראו פשוטים (כמו נשיקה על הלחי, דיבור, חיוך...) זאת אהבה הרבה יותר טהורה ונקייה מסטיגמות

בטח!

אין עוד מלבדו ובן אדם פרטי
א', אני בת.
ב', אני מדברת מהיכרות אישית, כבר עולות לי שלוש בחורות שהתחתנו לא מזמן ומרגישות אבודות כרגע. לפיהן, כמובן שיש יתרונות במה שאתם אומרים, אבל הן כן היו רוצות שתהיה להן לפחות קצת היכרות עם בנים לפני החתונה. לא מדובר פה על קשר רומנטי שכולל נשיקות וכאלה, רק על קשר פתוח וידידותי שיהיה פשוט אפשר לדבר ולהכיר.
ניתוק מוחלט הוא לא טוב. זה לא הגיוני לנתק בין שני מינים ותוך לילה לצפות שהכל פתאום יהיה טוב וטבעי ביניהם. אתם לא מבינים כמה זוגות שמתמודדים עם בעיות כאלה אני מכירה.
ואולי זה משתלם אחרי שלומדים להכיר אחד את השני, אבל התקופה הזו בין לבין לא שווה את זה.
ולא מדובר פה במשהו לא צנוע. הכוונה היחידה היא להכיר יותר אנשים, להבין קצת את המנטליות הגברית/נשית לפני הקפיצה לתוך חיי הנישואים.
אם אתם ספציפית מרגישים שאתם לא זקוקים לזה, בסדר. אבל יש כאלה שכן זקוקים.

underclass
מצטער, מיהרתי קצת ולא בדקתי :)
נכון, אבל זה צריך להיות קשר בסיסי ולא זוגיות אם לא תוביל לחתונה. וגם אז זה תלוי מאוד בציבור ובהרגלים שלהם.
בעיקר בניים צריכים להכיר קצת בנות, כי יותר קשה להם להכיר את הבנות שממש שונות, ואישה זה בעיקר בעיות בזוגיות עצמה ולא האישיות הפרטית של הגבר.

מסכימה שכדאי שזה יהיה קשר בסיסי ולא ממש זוגי.
אבל שואלת השאלה הרי דתייה, וכשמורידים מגע גופני בקשר רומנטי זה אוטומטית יכול להיות גם קשר בין ידידים.
ומניחה שאתה פחות מבין כי אתה גבר, אבל גם לנשים קשה להבין את המנטליות הגברית - בדיוק כמו שלכם קשה להבין את שלנו, ולכן לא פחות חשוב שבנות יכירו בנים

underclass
גם אני שאלתי בנות וחקרתי על הנושא. נכון, לבנות קשה להבין מנטליות גברית, אבל לבנות עדיין יותר קל, והקשר לא צריך הרבה הכנה כמו בנים.
את גם לעומתן, יש הרבה יותר סיכוי שיפגעו באשה או לא יטפלו בה כראוי, והן הרבה יותר קשות להבנה ומורכבות.

(כל זה כמובן מתוך הערכה לנשים, לא מרצון לפגוע או להמעיט בערכן)

כן למה לא? זה תלוי בך במה שאת מרגישה ונוח לך

ודאי שכן. את מתחתנת, ואז יש לך זוגיות לכל החיים. כל קשר אחר שאינו מוביל לבדיקת היתכנות לשידוכים נקרא בהלכה זנות.

כן ,כמובן עם זה למטרת עתיד ביחד לחתונה ולא סתם לכיף, אבל אם חשובה לך ההלכה ,אז תשמרו נגיעה ואיסור איחוד . :)

בטח שכן תעשי מה שבא לך מה אכפת לך מה חושבים עלייך

ברור תהיו זוג אם מתאים לכם,וזה שאומרים לחתונה זה שאת כרגע חושבת עלין ברצינות אם תשני את דעתך בעתיד זה סבבה פשוט שלא תהיי איתו סתם שאת אפילו לא בונה עליו

שואל השאלה:
אנונימי, מה הקשר לסביות?

קודם כל תודה לכולם חח לא ציפתי.
דבר שני, ברור שזה יהיה בלי נגיעה וכאלה וכל מה שצריך.
דיברנו לפני יומיים בערך שלושה, ולא ידענו מה לעשות כי שנינו הרגשנו חיבור אחד לשני שהוא כנראה קצת יותר מחברים טובים, בסוך גילינו שזה הדדי אחרי כמה זמן.
ועכשיו שנינו לא בטוחים מה צריך לעשות, אולי להשאיר את זה ככה כמו שזה?
הקטע שאני מכירה גם זוגות נשואים שהכירו שהיו נערים (אנחנו 17 וקצת) והיום הם נשואים.
אם נפספס אחד את השני? (גם בלי קשר לחתונה)
אולי פשוט להשאר ככה אותו דבר כמו עכשיו?
גם ככה "זוגיות" של דתיים זה לא שונה יותר מדי מחברויות רגילות, אולי פשוט ניפגש יותר מבדרך כלל וכאלה (לא במקומות לבד)
בהתחלה חשבתי שאני יכולה לפספס אותו בגלל שאסור להיות בזוגיות אבל תוך כדי שרשמתי לשבתי על זה שוב וזה די לא קשור כל כך, עדיין נכיר אחד את השני.

צהריים טובים אנונימית :)
אני מציעה לך להתרחק ממנו בשלב הזה של החיים, זה לא מתאים. בגיל הנעורים אנחנו עוד בונים את האישיות שלנו.
כל עוד זה לא למטרת חתונה (במקרה הזה זה לא) קשר כזה אסור...
אני מבינה אותך. זה קשה, אבל זה הדבר הנכון לעשות. אני מאמינה שאת תודי לי אחר כך.
לגבי ה"פספוס" אין לך מה לדאוג. אם ה' ירצה שהוא יהיה בעלך בעתיד, הוא יהיה. כלומר אם הוא האדם שנכון לך, את לא תפספסי אותו. יכולותיו של ה' אינן מוגבלות.
בנוסף, ידוע שאם מקשיבים לציווי ה' אף פעם לא מפסידים. אם תעמדי בניסיון, את רק תרוויחי מזה. באמת.
את יותר ממוזמנת לפנות אליי בפרטי לכל שאלה או עזרה :))

מה ששלך - שלך
אל תנסי להתחכם עם אלוקים
את לא בגיל הנכון לקשר זוגי את עדין לא מכירה את עצמך ואיך תכניסי אלייך עוד מישהו זה לא מתכון להצלחה , בלשון המעטה.

שואל השאלה:
טוב עכשיו במילא אי אפשר להפגש עם אף
אחד.
אנחנו נדבר בווצאפ או באמיתי אחרי שהכל יעבור קצת
בקיצור כמראה שנשאיר את המצב כמו שעכשיו.
אנחנו לא מתרחק כי נמשיך לראות אחד את השני בכל מני דברים אבל פשוט נהיה אותו דבר :)

אנונימית
בבקשה תקשיבי לי
זה לא הדבר הנכון לעשות!
נכון, זאת הקרבה, אבל ככל שאת מקריבה מעצמך יותר לבורא עולם זה ישתלם לך ברמה שאת לא יכולה לדמיין.
תתרחקי ממנו. עמוק בפנים את יודעת שאת צריכה לעשות את זה.
תעמדי בניסיון! את חזקה ואת מסוגלת!!
אם את רוצה תפני בפרטי :)

תקשיבי לכאן כדי לעזור; .
היא ידועת מה שהיא אומרת.

^תודה!