68 תשובות
כן אבל אני ילדה קטנה אז זה לא משהו משמעותי אבל בכל זאת זה כואב ועצוב לי והיינו משהו כמו חודשיים ובגלל הקורונה נפרדנו
זה היה קשר של חצי שנה, היה פוטנציאל רומנטי מאוד גדול... כבר דיברנו על זה שאחרי המצב ניפגש לדייט ראשון, היא החליטה לעשות סק*טינג עם מישהו אחר וכל מילה נוספת מיותרת
אני עדיין מתגעגע וקצת עצוב אבל גם שמח כי אני מתחיל להבין שזה כנראה פשוט לא היה זה ויגיע משהו יותר טוב
אנונימי
אנונימי תשלח הודעה בפרטי בבקשהה
היינו 3 חודש ביחד ונפרדנו לפני כמה ימים.
היו בו המון תכונות שלא אהבתי שאחד מהם זה חוסר הבנה. קשה לחיות עם מישהו שהאופי שלו בעייתי ומסובך.. היה מתחיל הרבה ריבים מיותרים ולא ידע לסיים אותם בטוב ולהבין איפה הטעויות שלו.
ויותר מזה האשים אותי. גרם לי לבכות בגללו ולא היה לו אכפת אפילו. האמת שלקחתי את הפרידה בצורה חיובית והבנתי שזה לא זה ושמגיע לי יותר.
לפעמים אני נזכרת בכל התקופות הטובות שעוד היו לנו ונכנסת למצב חרא אבל יודעת לצאת מזה מהר.
כרגע יוצאת עם מישהו שיש בו את כל מה שאני מחפשת, אהבה מחפה על אהבה :)
תקראו לי שטחית חסרת רגש מה שבא לכם .. אני לא אתן לשום גבר לגרום לי לבכות לחשוב עליו ולהיות בדיכאון בגללו. אם יש אפשרות להיות עם מישהו שהרבה יותר ראוי להיות איתו אז למה לא
יותר טוב
כמה שנים
מצא מישהי אחרת
אנונימית
היינו בקשר ממש קרוב עד לא מזמן הוא היה תמיד ישן לידי ושומר עליי בלילה אני מאוד אהבתי אותו אבל החלטתי שאני כבר לא ילדה קטנה ונתתי את הדובי לאחותי
אנונימית
לא טרי כל כך היינו שנה ביחד היה טוב.
הייתי איתו שנה. נפרדנו כי היינו מאוד שונים והיה בנינו בתקופה האחרונה המון ריבים בין אם זה סתם או משהו רציני.. אחרי הפרידה ניסיתי שנחזור אבל הוא דחה אותי וזהו. מרגישה קצת סתומה ומשופלת אבל לא נורא עדיף שזה נגמר(:
אנונימית
שואל השאלה:
למה אף אחד לא שואל אותי מה שלום הלב שלי
אנונימית
שואל השאלה:
ואתם מדהימים.
אנונימית
סליחה.
ספרי לנו מה איתך? שואלת השאלה(:
אנונימית
אני בין היחידות פה שגרושה
אנחנו לא ביחד כבר 3 חודשים אוטוטו, היינו בערך 4 שנים..
אני מרגישה הכי שלמה עם עצמי ומאושרת.
זה גם בא מהצד שלי, כשלא טוב לא מתפשרים אם אין עם מי לעבוד.
אם אני לא אדאג לאושר שלי אף אחד לא ידאג :)
נפרדנו לפני חודש בערך :(

לא כל כך טוב אני מודה
אנונימית
שואל השאלה:
חודש זה ממש טרי!
איך את ?
אנונימית
אני ואני שבורה מזה לא מפסיקה להתגעגע אליו , לחשוב עליו לרצות אותו הכלל!
הקשר היה מאוד מורכב ואם אני אכתוב פה בקצרה זה יהיה מסובך,
אבל הוא היה הבן אדם היחיד שבאמת עשה אותי מאושרת שבאמת היה לי כיף לדבר איתו
אבל הוא גם היה זה שהכי פגע בי
ששבר לי את הלב ל1000000 חתיכות כל פעם מחדש ואני סמכתי עליו ועדיין הוא היה שם לגרום לי להבין שאי אפשר באמת לסמוך עליו ולמרות כל הבכי והרגשות שהוא גרם לי להרגיש אני עדיין אוהבת אותו

היינו בקשר 3 שנים, ואפשר להגיד שנפרדנו לפני שבועיים+
אנונימית
אין לי חבר אז...

אבל מה קרה לך?איך את מרגישה?
היא זרקה אותי לפני חודשיים כי היא לא ידעה מה היא רוצה מעצמה, היא הייתה בלחץ אבל היא ידעה שזה יקרה כי היא מיהרה ממש.

אחרי הפרידה הספקתי לכתוב עליה לפחות 2 דיסים (שירים שיורדים עליה)
על כמה שהיא שברה אותי וכמה בא לי להראות לה שאני שונא אותה.

מי שרוצה לקרוא בכיף :)
אני בן 15 הייתי עם מישהי 3 שנים נפרדנו כי היא התחילה להיות ממש מגעילה כלפי ואני מרגיש מעולה עם זה נפרדנו לפני שבוע בערך
בן זיני??
אנונימית
כן, אחרי שנה ושלוש חודש אבל מהר מאד הבנתי שאין היום דבר כזה אהבה אלא תאווה בלבד דהיינו שהגבר רוצה את הגוף והאישה את הכסף (אני בן 19)..
אנונימי
כן לפני שבועיים בערך, היינו ביחד הרבה זמן אבל אני לא יודעת בדיוק כי היה תקופה שלא היינו מוגדרים, אני מרגישה רע, הסיבה לפרידה מסובכת
שואל השאלה:
אתם מהממים❤
אנונימית
כן :(
אנונימית
היינו חצי שנה ביחד אהבתי אותו המון בצורה מטורפת ונפגעתי ממנו בדיוק כגודל האהבה.
את האמת הוא הרס אותי לגמרי ואני בטוחה שהוא לא יודע את זה בכלל וחושב רק על עצמו.
אני חודש אחרי הפרידה וקשה לי מאוד לתפקד בצורה השמחה והמאושרת שלי כמו פעם..
אני יודעת שזה לטובה ולא רוצה לחזור אליו או לראות אותו בחיים אבל הפגיעה שלו בי נשארה והיא כואבת.
נפרדתי ממישהו אבל הוא לא היה חבר שלי
(כאילו הוא היה פשוט עוד לא סיפרתי לו)
אני אחרי סוגשל פרידה מלפני כמה ימים ואני עדיין לא מרגישה כלום.. אולי בדידות.
ממש ממש מוזמנת לדבר איתי בפרטי..
הייתי עם מישהי 6 שנים וואו היו הרבה קטעים מלוכלכים שהיא עשתה אבל אני מכבד אותה בתור בחורה דבר ראשון ומכבד אותה בתור מישהי שעברתי איתה חיים
כן לפני חודשיים,זה מאוד מורכב ובעייתי אבל דוגרי זה היה מן תהליך של לראות איך בן אדם שאהבת נהרס ומתפרק מיום ולילה למפלצת שניסית למנוע ממנו להיות,בכל זאת אם כמה שזה היה צריך להיגמר מרגיש כאילו איבדתי את האחות האמיתית שלי.
כן, זה היה לפני 15 שנה שנפרדתי מהרחם של אמא שלי. הייתי בזוגיות עם הרחם למשך 9 חודשים!! זה מלא
(הכל בצחוק בלי כוונה של לפגוע או משהו, לשים כאן גם אווירה מצחיקה, אם מישהו גם העלה תגובה כזאת אני מצטערת לא ראיתי )
זו הייתה אהבה ממבט ראשון, הרגשות שהרגשתי אליו היו חזקים מאוד ולא יכולתי לשלוט בעצמי אז
אכלתי אותו
הוא היה גלידת בן אנד גריס בטעם קרם עוגיות
אנונימית
כן אני
אנונימית
כן אני זה היה לי ממש קשה אבל עם הזמן אני מתחזקת ולומדת לא לשים על זה...
היינו ביחד שנה וחצי נפרדנו לפני חודש וחצי בערך. אישית לא ראיתי את זה נגמר זה היה נראה כאילו זה עומד להישאר לנצח, עד הרגע שהיא החליטה שהיא לא מוכנה לזוגיות כי היא רוצה לראות עולם. לך תבין
מכירים שנה היינו ביחד שבועיים אבל תכלס כל השנה שאנחנו מכירים התנהגנו כמו זוג לכל דבר סיבת הפרידה לא יודע מה רוצה מעצמו .. עצובה וממש מתגעגעת אליו אבל אנחנו בקשר אבל הוא חסר לי ברמה הזוגית ממש
אנונימית
אני לא מחשיבה את זה כפרידה כי לא היינו ביחד... אבל היו לנו חודשיים ממש יפים שהיינו מדבריפ מלא כל יום והתחלתי להתאהב בו באמת הפעם (שנה שעברה נהינו ביחד אבל היה לנו חרא טיימינג). אני לא יודעת מה קרה אבל הוא כנראה איבד בי עיניין וזה פשוט כואב ומעליב. בא לי ממש לבכות אבל זה לא יוצא. חברות שלי אומרות שזה לטובה כי גם ככה הוא חרא בן אדם
בגדה בי. היינו שנתיים ביחד והלכה לילד שהכי ברשימה השחור אצלי.
ממש לא טרי אבל שורף בדיוק כמו ביום הראשון...
אנונימית
טוב אז זה די מצחיק, היינו ביחד איזה ארבע שנים וכל יום היינו משחקים ביחד, הולכים ביחד לכל מקום בעולם באמת, אבל אז הוא הפסיק להגיע למיקפה הבריז לי לשופינג במיקניון ולא בא איתי לשיחת מנהלים בשרת מנהלים. ואז גיליתי שהוא סך הכול מיקמק.
אנונימית
שואלת השאלה, ספרי לנו מה איתך..(:
חחח shining שאלה טובה,
מה באמת הביא אותך כותבת השאלה לשאול את זה מעניין אותי
אנונימית
שואל השאלה:
אז כן אני נפרדתי מקשר רעיל שהרס אותי ... לפני חודשיים וחצי.
האהבה הזאת הרגישה לי כמו הנצח שלי וכשבחרתי להיפרד ידעתי שאצטרך "להיפרד" כל יום מחדש. (הכוונה עם עצמי)
האהבה הזו לנצח תישאר הצלקת הכי מכוערת שלי.
מה שהכי עצוב, לפעמים אני נלחמת נגד עצמי לא להילחם כדי להשיב את האהבה הלא בריאה.
אבל לא חוזרת אחורה.
וגם אתם. ❤
אנונימית
היינו כמעט שנה וניפרדנו לפני 3 חודשים, אולי אפילו יותר, לא יודעת עד כמה זה טרי אבל אענה בכול זאת.
בהתחלה היה לי ממש קשה, בימים הראשונים הייתי ממש מדוכאת, ראיתי סדרה שממש הסיחה לי את הדעת ועזרה לי ואז אחרי כמה ימים יצא שחברה שלי ברחה מהבית ובאה לישון אצלי חודש ואז בעצם זה עזר לי להתנתק מהכול, סוג של, זה לא באמת ניתק אותי זה פשוט היה סוג של בריחה כי פתאום לא הייתי חודש בפנמייה, אבל זה היה חודש מדהים, עשיתי מלא שטויות שבדרכ לא הייתי עושה וזה היה בשביל לנסות לשכוח אותו איכשהו, בדיעבד אני מרגישה שזה לא באמת הייתי אני כי פתאום הכרתי מלא בנים ויצאתי לבר והתנשקתי עם מישהו שלא הרגשתי אליו כלום והכול היה מכאב וכאלה (כן זה מטומטם אבל כול אחד מתמודד בדרך אחרת) אבל סהכ היה ממש כיף, הייתי עם חברה שלי כול החודש הזה וביחד עשינו את השטויות האלה והרגשתי משוחררת מבדרך כלל מבחינת הדברים שקרו, בכול הזמן הזה עדיין היה לי קשה מהפרידה והרגשתי שזה אוכל אותי אבל מצד שני היה לי כיף וזה משהו שלא אשכח, היו מלא צחוקים ובאמת זה עזר לי ממש.
ואז הגיע הקורונה, חברה שלי חזרה לבית ואני נשארתי בבית שלי לבד, פתאום הרגשתי נפילת מתח כזה של מכיף בטירוף לחוסר מעש וזה היה קיצוני מדי וזה הוביל להרגשה של עצבות עמוקה כי הייתי רגילה לצאת ולחזור בבוקר של למחורת ופתאום יצא שהייתי תקועה בבית וזה גרם לי להרגיש לבד ופתאום כול הרגשות שהדחקתי במהלך החודש שהיה הביאו לי כאפה לפרצוף והתחילו לתקוף ואז היה לי קשה והרגשתי כאב עמוק בלב, עבר מאז הזמן ולפני שבועיים חזרתי לפנמייה, הייתי עם חברות והמצב רוח שלי עלה וביום האחרון גם יצא שהחלטתי לסגור איתו מעגל, לא יודעת עד כמה זה משמעותי בשבילו אבל בשבילי כן ולפחות עכשיו יש לי רוגע ושקט נפשי, הפרידה הייתה מגעילה והוא פגע בי ממש אבל רציתי לסיים את זה יפה אז יזמתי שיחה ודיברנו על זה ועכשיו אני מרגישה כאילו אבן נפלה ממני ואני יכולה להמשיך הלאה, הוא כן תמיד ישאר בזיכרון שלי כי הוא היה משמעותי בשבילי אבל הזמן וההבנה שצריך להמשיך הלאה עוזרים לי להתקדם וכרגע הייתי בבית כמה ימים ומחר אני חוזרת לפנמייה, כניראה שאראה אותו אבל הפעם אני אשתדל לבוא בראש אחר ואנסה להמשיך הלאה ולהנות מהרגע בלי כול המחשות האלה וזה משהו שכול יום הולך ודועך.
וזהו סליחה על החפירה, בגדול אני כן אוהבת אותו אבל מבינה שאנחנו לא מתאימים ועדיף ככה ואין מה להתקע כי באמת אין בשביל מה.
שואל השאלה:
ואו תיארת את כל מה שעברתי. ^
אנונימית
לא עברתי פרידה, אבל אני בטוחה שזה ממש קשה. אתם חזקים כולכם ומדהימים!
מי שרוצה לפרוק ולדבר בפרטי - מוזמן.
חמש חודשיים
לפני זה ממש חיבבתי אותו אבל חברה שלי לפעמים דיברה איתי במקומו אני לא יודעת את הסיפור המלא אני לא מבינה איך ולמה בהתחלה הוא לא היה כזה נמשך יצאנו לסרט אחרי איזה חודש נהינו ביחד אני נישקתי אותו ולא ההפך אחרי שהכרתי אותו ולא לכעורה עם מי שדיברתי התחלתי לרדת ממנו הוא בן אדם טוב חכם רגיש ומכבד אבל לא הטעם שלי הרגשתי שאולי אנחנו לא מתאימים אחרי כמה ועוד בהסגר התחלנו לריב כי הוא פשוט שיגע אותי ואמר דברים שבאמת מחרפנים ואני בטוחה שאמרתי גם אבל לא יכולתי לסבול את זה הוא היה כותב משהו אחד ולא היה לי כוח הייתי מתעצבנת יום אחד אמרתי לו שאנחנו צריכים להיפרד כמובן ביותר יפה.. בהתחלה אפילו בכיתי וחשבתי שעשיתי טעות עכשיו אני חושבת שזו הייתה ההחלטה הנכונה בשביל שנינו רק עכשיו שנחזור לבית ספר אין לי חשק לראות אותו אבל אני די בטוחה שעשיתי את ההחלטה הנכונה ואני מקווה שצדקתי
חח קטלני. ^^^^
סתם חח זה עצוב שזה יצא ככה, מבינה אותך רצח

והאמת מה שרשמת גם ממש הזכיר לי אותי..
הוא היה רעיל בשבילי אבל לא יודעת למה אני ממש אהבתי אותו למרות שידעתי שזה לא בריא וזה הרגיש כאילו המוח נלחם עם הלב אבל לא הצלחתי להתנתק ממנו, הייתי אובססיבית אליו ממש וזה כבר משהו לא בריא בפני עצמו וזה שיגע אותי, הרגשתי שהיו ככ הרבה בעיות שאי אפשר לתקן אבל עדיין נשארתי איתו ובמקום להתקדם הרגשתי כאילו אני שוקעת עוד ועוד וזה המשיך לאכול אותי אבל אהבתי אותו ולמרות כול זה נגיד ויצא לנו שוב להיות בקשר ולדבר שוב אני ארצה לחזור אליו, אני ארוץ אפילו, זה דפוק רצח אבל אני ממש ארצה ואז אלחם בעצמי לא לעשות את זה כי אנחנו לא מתאימים פשוט, אנחנו לא באותו ראש אבל עדיין אני אוהבת אותו ככ, לא יודעת אם יש לזה סיבה בכלל, עם כול זה שהוא לא עשה לי טוב אני עדיין הרגשתי שעצם זה שהיינו ביחד עשה לי טוב וזה מה שנקרא אהבה עיוורת.
סהכ אני לא מצטערת שהכרתי אותו באמת למדתי ככ הרבה ולפעם הבאה אני אשתדל לא לחזור על אותם טעויות שעשיתי כמו להיות אובסיסית ככ, לפעמים לא שולטים בזה אבל כן שולטים בניתוק קשר עם אנשים ופעם הבאה ברגע שארגיש שזה רע אני ישר אנסה לשחרר כי בסוף לא יוצא מזה שום דבר טוב.
וזהו לומדים בדרך הקשה לצערי אבל לפחות למדנו.
היינו 5 חודשים ביחד והוא היה ממש רציני לגבי הזוגיות.. היו קצת ריבים בגלל שלא נפגשנו יותר מחודש (קורונה) והוא החליט לסיים... הוא עדיין שולח לי הודעות כל יום ומתעקש להיות בקשר, אני חושבת שהוא מתחרט. אבל זה ממש פגע בי והפרידה היתה קשה האמת.
הוא עשה לי מאוד רע והוא הבן אדם שהכי פחות ציפיתי לזה ממנו ):
שואל השאלה:
טוב תקשיבי אנחנו מרגישות אותו הדבר
אנונימית
תאמת היינו 5 חודשים ביחד. ונפרדנו שבוע שעבר. בגלל שהיא קצת ממש אובססיבית וקנאת יתר רמה מאוד מוגזמת, אני אהבתי מאוד אבל לצערי לא הצלחתי להכיל אותה:( , מרגיש קצת ריק היא השאירה חלל מקווה שיהיה טוב יותר :)
וואלה חבר שלי נפרד היום
אנונימי
היינו ביחד 3 שנים והיא בגדה בי.
לא מאמין שזה נגמר חשבתי שזה לתמיד
אמרנו שבנינו כלום לא יפריד
לא יכול לראות אותך עם מישהו אחר
וכשאת לבד טיי תנסי להזכר
אנונימי
אומנם לא אחרי פרידה טריה אנחנו 9 וחצי חודשים אחרי הפרידה. הינו שנה וחצי ביחד ואהבתי אותה ממש שאפילו עדיין קצת קשה לי ומרגיש שהכל טרי..אנחנו לא בקשר כבר 8 חודשים בערך והתמונה שלנו עוד אצלי במסך נעילה שזה פסיכי לגמרי.. אני לא אשקר שיוצא לי להיזכר בה וברגעים הטובים שלנו מלא אבל לא חושב שאני מסוגל להמשיך לצאת עם בחורה שסיימה זוגיות של שנה וחצי בהודעת ווצאפ. ככה שלמרות הגעגוע והכל יש איזשהו משהו חיובי בפרידה שאני יודע שכנראה זה היה צריך להיגמר למרות שלא רבנו בכלל.. וזהו.. 9 וחצי חודשים אחרי הפרידה ואני אפילו לא יודע תסיבה אבל שורדים..
אנונימי
הרבה הרבה עכשיו נפרדו בגלל הקורונה. זה קורה בגלל או קירוב מוגזם שגרים ביחד וכל היום אחד בשני וכדי לחפש ריגושים רבים או שזה קורה בגלל ריחוק שבמקום מסויים אתה שוכח את הבן אדם ולא תמיד הטון בווצאפ ברור , הכוונות וכו' .. וזה מתגלגל
החברה הראשונה שלי
הכרנו פה ודברנו והיה קשר מצוין ושבוע אחרי שנהינו חברים בלי סיבה היא חסמה אותי פה באינסטגרם בוואצאפ ובפיסבוק וגם באנדי קשר :( לפחות שההיתי יודע מה עדיתי לא בסדר ואדע להמשך
אנונימי
נפרדנו לפי קצת פחות מחודש, היינו ביחד יותר מחצי שנה. הייתי מרוסקת וכבויה לגמרי תקופה לא קצרה שהתחילה למעשה עוד לפני הפרידה המוחלטת, ועם הקורונה והכל בכלל, זה רק אני והכאב העצום הזה ואין לאן לברוח. ממש התנתקתי מהכל. לימודים, חברים, משפחה. כל דבר שמשאיר מקום למחשבות פשוט לא עשיתי, רק רציתי הסחות דעת, רק רציתי שקט. זה פשוט כאב, באופן מייסר, 24/7.

עכשיו אני מרוסקת פחות, וככל שעובר הזמן רואה יותר כמה זה נכון לנו להיפרד, כמה הוא עשה לי רע, כמה טעויות אני עשיתי, כמה הוא לא באמת רצה את זה, כמה פעמים הוא שיקר, כמה פעמים הוא לא שם עלי ואני הצדקתי אותו. אבל יחד עם כל ההבנות לא דועכת האהבה שלי אליו, האדירה, המעוורת, כי הוא גם עשה לי המון טוב. אני ממש צריכה להילחם בה עם הרציונל ולגרום לעצמי שוב ושוב לראות את הדברים כפי שהם. אני מתה להפסיק לאהוב אותו. זה כואב וקשה לי נורא.

צויינה פה סגירת מעגל, וגם אני הרגשתי צורך משמעותי למשהו כזה אבל אני לא מסוגלת לדבר איתו אחרי הדברים שהוא אמר, אז כתבתי את התחושות שישבו עלי, וזה מילא את החלל הזה ועזר לי לסגור מעגל בעצמי, עם עצמי. אני בהדרגה מרגישה טוב יותר ולוקחת את עצמי בידיים, ועכשיו אני חושבת עליו הרבה פחות (אבל עדיין לפחות פעם-פעמיים ביום).

שולחת מלא אהבה וריפוי לכל הכאובים וגם לאלה שהתגברו ❤ מה שצריך לקרות קורה. :)
אנונימית
נפרדתי ממישהי בסופש הזה...
היינו ביחד חצי שנה היה ממש טוב לנו ביחד ופשוט בשישי בערב היא כתבה לי בוואצאפ כשהיא הייתה שיכורה כל מיני דברים קפגעו לי ממש באמון בה ולא הצלחתי להחזיק את זה יותר מידי אז החלטתי להיפרד ממנה אחרי שהיא תירצה את זה שהיא הייתה שיכורה מתה...
בואו נגיד שמה שהיא אמרה שם היא חשבה גם כשהיא לא הייתה שיכורה וזה פשוט יצא החוצה
אנונימי
אני רואה פה את כל התגובות
ושמחה שאף פעם לא הייתי בזוגיות
אחותי חחח
אממ, את יודעת +- הכל סוו ווינק ווינק ;)
תאמת שדי טוב
מתגעגע לתחושה הכללית אבל לא יותר מזה
זה היה ממש לפני הקורונה
ראיתי את זה מקילומטר, זה היה חד צדדי בטירוף בקטע שכל פעם שיצאנו או שעשינו משהו זה היה בגלל שאני יזמתי
אז התחלתי לבדוק מה ייקרה אם אני לא אזום, האם היא תיזום או תעיר לי עח זה
ואז היא אמרה לי שהיא רוצה להיפרד
וואלה פעמים היה פרידה וקשה האמת באותו יום תבכי יום למחרת תקומי תנסי לעשות אתגר שאסור לך ליפול ככה יצאתי וזה עובד בהצלחה
היה קשר קצר יחסית, חודשיים, אבל הוא היה מאוד חשוב בשבילי, הוא היה הידיד הכי טוב שלי, נפרדנו בגלל שהוא היה מאוד אבל מאוד ילדותי ולא לקח שום דבר רציני ופשוט הפסקתי לאהוב אותו. ועכשיו לפני יומיים פתאום יש לו עוד חברה שהיא קוראת לו אהבת חיי והוא קורא לה בובי כמו שהוא היה קורא לי וזה משגע אותי!
לא הייתי בזוגיות אבל כן קרה משהו. הייתה לי חברה מאוד טובה שהכרתי אותה כמה חודשיים ממש היינו בקשר טוב אבל היא ואני תמיד שנאנו את האקס שלה כי הוא היה כזה מאוד מעצבן כזה ומאוד מלוכלך והוא התחיל עם חברה שלה וזרק אותה בקיצור נחש אחרי כמה זמן שלא דיברנו גיליתי שהיא חזרה איתו לקשר שאלתי אותה למה אבל אין תשובה מאז הורדתי אותה בכול קשר שהיה לי וחסמתי. לא צריך חרא טהור בחיים שלי. ובמיוחד עוד שהיא אמרה שהיא פתאום התחילה להיות בקטע שלי והלכה אליו. בקיצור אולי זה יעליב פה כמה בנות אבל שרמוטה ושקרנית. גם מחליפה כול חודש חבר ודייט וגם משקרת על כול דבר שיכולה מיץ של זבל בקיצור. שמח שזה נגמר
שלושה חודשים , הוא פגע בי כמה וכמה פעמים במהלך הזוגיות וגם אחרי הזוגיות , היה לי קשה אני לא אשקר אבל הפרדה הייתה מתמשכת כזאת במקום שהיא תיהיה כזאת ביום אחד ובי זה היה כמו חודש כזה של כן ולא ובלאגנים אבל עבר מספיק גיליתי מי הבן אדם ועם כמה שהוא יפה מבחוץ הוא רקוב יותר מבפנים , היום אני כבר התקדמתי עבר בערך פחות מחודש התגברתי על זה דווקא ממש מהר כי בתכלס זה גם די פסיכלוגי , צריך להפנים שהבן אדם פשוט נוראי ואז אהבה אחרת מגיעה בלי שתשימו לב בכלל
אנונימית
כן...אני נפרדתי ממנו כי פשוט הרגשתי שירדו לי הרגשות כלפיו אין לי מושג למה , אמרתי לו את זה בעדינות והוא הבין.. אני מרגישה רע עם עצמי מאוד...
בתכלס לשירים שלי כולם יכולים להזדהות, עברתי את מה שרובכם עברו פעמיים בשנה האחרונה.
וכל מערכת יחסים בפרק זמן של חודש,
אז פעמיים בחודשיים.
רק בפברואר ומרץ.

שוב מוזמנים לקרוא אותם :)
הייתי דלוקה עליו חודש, זה היה הקראש הראשון שהחלטתי לספר עליו לאמא שלי (אני 16) כי הייתה לי משום מה הרגשה טובה לגביו.. (הוא היה הבחור הראשון שיצא לי איתו משהו) מפה לשם היינו ביחד שבועיים.. ניסיתי לא להתאהב בו כלכך ולא לצפות לדברים כי זו הייתה רק ההתחלה.. אבל הוא כתב לי הודעות שכלכך מפתחות צפיות והוא אמר לי דברים מדהימים שהעלו לי את הביטחון.. ואחרי שבועיים הוא נפרד ממני בווצאפ.
רציתי שנפגש לדבר על זה, הלכתי עד לבית שלו.. הוא אמר לי "מה שרשמתי לך בווצאפ".. דברנו בדיוק 3 דקות, רובן היו סתם שתיקה מביכה.. אני חושבת שהוא פשוט לא ידע מה הוא רוצה מעצמו אבל חבל שהוא לא אמר לי את זה.. זה קרה לפני חודשיים ואני עדיין מבואסת..
למי שמתעניין.. היו יומיים שבכלל לא התכתבנו והוא יבש אותי אז שאלתי אותו בווצאפ למה הוא מתרחק ומתחמק ממני ומה נסגר.. שזה נראה שלא אכפת לו למרות שבדיוק יום לפני הוא רק הבהיר לי כמה אני חשובה לו.. הוא רשם לי צודקת, בואי נסיים עם זה... וזהו חה.
אחרי שהוא כלכך העלה לי את הביטחון הוא הוריד לי אותו במכה כי הוא לא אמר לי את הסיבה.. ובאיזשהו מקום אני מאשימה את עצמי, אני אפילו לא יודעת למה
אני גם לא מבואסת בגללו כי אני בקטע שלו או משהו, אני מבואסת כי שחקו בי.. על הפעם הראשונה שהיה לי מישהו זה נגמר בצורה זוועתית ולא מכבדת בשיט
אנונימית
חחח היינו ביחד שבוע נחשב?
נפרדנו בשישי
לא מחשיבה את זה בתור זוגיות אבל בסדר
מרגישה שהוא הפסיד ושיהיה לו בכיף מתקדמים הלאה
וואי כשהייתי בת 14,זה היה אהבת אמת אהבה ראשונה, הוא התאהב בי במבט ראשון ואני התביישתי אז לא הראיתי לו שאני מאוהבת אבל הביתי משוגעת עליו והוא בכלל, היו לו מבטים אלי והיה ממש משוגע עלי אבל בסוף אני מנעתי את זה, סיפור מורכב מאוד