זה רק אני או שיש הבדל בזוגיות עם מזרחית לבין זוגיות עם אשכנזיה?

יש הרבה הבדלים!

אם אתה מדבר על הדור העולה אז כן יש הבדל
אם אתה מדבר על הילדים שלהם לא אמור להיות הבדל

לא בהכרח.
לרוב יש.

יש
אצל השכנזים יותר קרירים לדעתי ורציניים כאלה
לדעתי אצל המזרחים יש יותר צחוקים וזרימה..
לדודה שלי היו כמה חברים (לא ביחד כאילו) אשכנזים וכמה מזרחים,האשכנזים היו דיי רציניים
(באמת לא מכלילה אבל ממה שפגשתי עד עכשיו זה היה ככה)

זה תלוי בסביבה שבו האדם גדל
אם זה משפחה או חברה חיצונית
לא קשור לעדה
אבל כן לרוב על פי עדה מסויימת ניתן להניח כי אותו אדם חי בסביבת חיים מסויימת

ההבדל עליו אתה מדבר הוא בחנוך ובתרבות שהן קבלנה
אשכנזים מחונכים לרב לפי תרבות אירופאית, ומזרחים לרב מחונכים לפי תרבות ערבית, בהתאם לארצות המוצא. כמובן שהעדה היום לאו דוקא אומרת על פי איזו תרבות יחונך בן אדם, אנחנו כבר כמה דורות בארץ הזו, וגם אם אדם חונך לפי תרבות מסוימת, אין ערובה לכך שינהג לפיה.
אבל אם הולכים על פי רב, אשכנזים מחונכים על פי תרבות אירופאית הכוללת נימוסין, כבוד והכרת מעמדות ויחסים, ומזרחים מחונכים על פי תרבות ערבית הכוללת רעש, העצמת והקצנת רגשות, זלזול(למרות שזה לא בכונה) וראש בשמיים.
לפיכך, לרב מזרחית בזוגיות תחשוב שאתה אהבת חיה הרבה יותר מהר, היא ישר תתנהג איתך כאילו אתם מכירים שנים, היא תרשה לעצמה להתנהג לידך איך שהיא רוצה יותר מהר, תגלוש לנושאים יותר אישיים מהר יותר, תדבר אליך איך שהיא רוצה וכו...
לעומת אשכנזיה, שלרב תהיה מציאותית ולא תקצין את הרגשות שלה, תבין שאינה יכולה לדבר אליך ולהתנהג אליך ישר איך שהיא רוצה(כי בכל זאת אתם לא מכירים הרבה זמן), תקדיש מחשבה לפני שתפתח את הפה ולא תרשה לעצמה לעשות את מה שעובר לה בראש ישר(כי אולי זה לא מכבד, לא במקום, סתם שטותי להגיד וכו...)

^אנונימית
ה"קרירות" עליה את מדברת היא ההבנה שזה לא בריא להקצין את הרגשות, לאדם עצמו ולסביבתו. רובינו יודעים שגם אם אנחנו שמחים, לא כל הרחוב צריך לשמוע. גם אם אנחנו כועסים, אין טעם לצרוח. אנחנו עצובים? אין סבה לעשות מזה דרמה. משהו מפתיע קרה? אין טעם לצווח.
אנחנו מחוברים יותר למציאות, ולא מטביעים את עצמנו בים של אשליות אופטימיות. כתוצאה מכך, כשהמציאות מכה(והיא תמיד מכה באיזשהו שלב), אנו כמעט ולא מופתעים, אם בכלל, והתגובה בהתאם. לעומת מזרחים, שמטביעים את עצמם באשליות עם אמרות כמו "נו מה כבר יקרה" "הכול יהיה טוב בסוף..." "יאללה חיים רק פעם אחת" "כולה זה אפשר לחשוב" וכדומה, מגברים את הצפיות שלהם, ואז כשהמציאות מכה, הם מופתעים, ואפקט ההפתעה תורם לתגובות המוגזמות והרועשות.
לא כל העולם צריך לדעת מה בן אדם אחד מרגיש. זה שבן אדם לא מקצין את הרגשות שלו, מאפק את התגובות שלו אם הן לא הולמות ונפתח לגמרי רק בפני האנשים הקרובים לו זו לא קרירות, זו הדרך של בני אדם להביע רגשות. לעומת אנשים שלא מחוברים למציאות, מקצינים את רגשותיהם, חסרי התחשבות בסביבה וחסרי מודעות אליה, אני מסכים שזה אכן נראה כמו קרירות. אך זו לא קרירות אמיתית
הרצינות הזאת היא התנהגות נורמלית, מכבדת, נאותה ומנומסת, מתוך הבנה בסיסית כיצד לנהוג עם אדם שהרגע פגשת לעומת אדם קרוב, ושלא כל אחד שעובר ברחוב הוא חבר.
ה"צחוקים" האלו הם התעלמות מוחלטת מהיחסים והמעמדות בינכם(אלא אם כן מכירים אחד את השני זמן רב), ואף חוסר כבוד ונימוס(גם אם אינך רואה זאת כך...). ה"זרימה" היא לא יותר מבזוי עצמי(גם אם האדם אינו מרגיש כך).

באזור המזרח התיכון, ברור איזו תרבות תקבל העדפה ותחשב כנורמלית אצל הרב. אך אפילו במזרח התיכון מבינים שהמדינות המתקדמות בעולם הן מעבר לים, שם ההתנהגות שכאן נחשבת כנורמלית ורצויה, היא ברברית ופראית

מצטער אם כתבתי באופן מכליל, זה רק משום שזה יותר קצר. זה ברור שיש הרבה מזרחים שהתנהגותם היא דוגמה ומופת, והרבה אשכנזים שמתנהגים כמו בהמות

וואו תשובה מעולה:)^