איך להתמודד עם הפסדים וכישלונות?

גם אני "בורכתי" בפרקציוניזם ועבורי כשלונות גם לא באים והולכים באהלן אהלן. אני חושב שעם הזמן הבגרות שלנו מביאה לנו את הכלים להתמודד עם זה
אבל אני בן 16 ועדיין אוכל סרטים מהפסדים, אז אין לי כאן דיבור

שואל השאלה:
אבל אין דרך להעביר את זה קצת? אולי אני צריכה טיפול?
זה לא רק זה בכללי אני לא מצליחה לישון אחרי הפסד, אני עדיין נזכרת בכשלונות והפסדים שלי מהגן ומהיסודי ולא מצליחה לישון אפילו.
זה כל כך מפריע לי בצורה שאני לא מפסיקה לחשוב על זה. אני מרגישה שאני משתגעת מזה.
אני בת 15 וזוכרת את הכשלון ההפסד שלי שזה מגיל 3 וחצי שלא הצלחתי לעשות מה שאמרו לי והתחלתי להשתגע. :/

מגיל 3? וואלה קיצוני
אני בטוח שיש אמצעים להחליש את זה, יש מצב שאת רגילה להיות תמיד בצד המנצח וטעימה ממספר כשלונות תראה לך שזה לא כזה נורא כמו שאת חושבת
אף פעם לא שמעתי על טיפול בדבר כזה אבל אני בטוח שיש משהו

יקרה,

אני שומעת את התסכול שמלווה אותך, הייאוש מכך שלא תמיד ניתן להצליח, האכזבה העצמית והביקורת כלפי עצמך.. אולי בתחושה שאינך טובה מספיק אם הינך 'מנצחת' ועומדת ביעד שאותו הצבת לעצמך..

ייתכן וישנה תחושה אצלך שהחיים כמו גל.. כאשר הוא גבוה את מרגישה כי ישנה הצלחה והינך מצליחה לגלוש ולהעלות את החיוך הכי גדול על שפתייך... אך כאשר הגל נשבר יכול להיות שאת מרגישה שמצב רוחך יורד עימו, הכעס מתגבר ובתחושה שאינך מצליחה לשלוט בכך... אולי כדאי לנסות להציב יעדים 'קטנים' יותר.. שההצלחה לא תמדד בציון שהתקבל אלא בדרך שעשית על מנת להגיע לציון מסוים אולי זה יוכל מעט לעזור..

יקירתי, חשוב לא להישאר לבד, ייתכן ויש מישהו שיוכל להיות שם בשבילך ולתמוך על מנת שתחושת הכישלון לא תשתלט על חייך...

אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אני רוצה להזמין אותך לצ'אט אישי ואנונימי עם אחד ממתנדבנו. נוכל להעניק לך אוזן קשבת במקום שמלא אמפתיה והכלה.
אנו זמינים:
ימים א'-ה- 10:00 00:00
יום שישי 08:00 13:00
מוצ"ש 21:00 00:00
הלינק מצורף למטה.

שלך,
מתנדבת סה"ר