למה אני צריכה לפחד לצאת לבחוץ?

נמאס לי שאני מפחדת לצאת לבחוץ לבד , כדי שאנשים לא יתחילו לדבר איתי , כי יש כבר פחד מכול דבר .
אני מפחדת ללבוש דברים צמודים, חולצות בטן ושורטים.
יש לי גוף יפה. החלטתי לצאת לפני כמה ימים להליכה . ופשוט בנאדם עצר אותי. התחיל תשאול אותי שאלות העביר לי מבט ממש מטריד בוחן כזה איזה 5 פעמיים ושאל"מאיפה אני, מה המספר שלך מאמי?" אשכרה חשבתי שהוא עכשיו יתחיל לגעת בי פשוט. כשאמרתי לו שלא מתאים כי יש לי בן זוג. הוא אמר "זרקי אותו רגע לצד , אז מה המספר שלך" ואז המשכתי ללכת. הוא צעק לי עוד דברים . הוא אמר לי" טוב יפהשלי שמרי על עצמך את נראת 100 מתוך 10".
אני לא יכולה לצאת מהבית אפילו למכולת מבלי שאני ארגיש עלי מבטים מהאנשים ביושבים שם.
או לצאת אפילו בלי שאנשים דופקים לי מבטים מהאוטו.
וזה לדפוק לדפוק מבט . לא סתם לזרוק וזהו.
גם לפחות פעם ביום איזה מישהו באוטו חייב לעצור לידי להסתכל עלי איזה 3 שניות ולהמשיך לנסוע.כול יום פשוט, כול יום .
אני חסרת בטחון שמישהו יכול להיות איתי חוץ מהגוף שלי כי לרוב זה רק הגוף.
שלא תחשבו לא נכון יש לי אופי. אבל אנשים עדיין מתייחסים רר לגוך כי אני דיי ביישנית ולא

טוב אין לי יותר מה להתבכיין יותר חוץ מיזה שבניתי את עצמי כמה שנים, בשביל שבסוך כולם יראו בי רק גוף. ולא יותר מיזה.


רק רציתי לשתף כי אין לי את מי.
תודה שקראתם עד לפה
תאמת יש לי הרבה מה לרשום אבל זה ניראה לי יותר מדי וחופר.