למה לאנשים כל כך קשה לקבל את הציניות שלי וציניות בכללי?

אני בן אדם ציני, זאת מי שאני זה כל הזהות שלי והדבר הכי בולט אצלי, לא יכולה להעביר יום בלי להיות ציניות וזאת הדרך שלי להתמודד עם החיים ובלי זה אני אבודה, ומשום מה אנשים ממש שונאים את זה, אני שמתי לב שאנשים התחילו לריב איתי בגלל זה אבל ממש קיבלתי כאפה לפנים שראיתי את כל החרא שתקוה מהאח הגדול קיבלה בגלל הציניות שלה, כי אני מזדהה רצח איתה ועם הציניות שלה ויכולה לגמרי לדמיין את עצמי עושה את אותם דברים שהיא עשתה, אבל אני מגיעה למצב שאפילו ההורים שלי אומרים לי דיי כבר עם הציניות הזאת אנשים יתרחקו ממך בסוף, ואני לא רוצה להפסיק עם הציניות, טוב לי ככה ובלי זה אני לא אני, והמון סמן ניסיתי להתחמק מזה ולא הייתי ככה אבל זה עשה לי ממש רע ומאז שהתחלתי עם זה כן המון אנשים התקרבו אליי וגם אני נהייתי יותר שמחה אבל גם המון התרחקו, לא באמת מזיז לי מה אלה שלא קרובים אליי חושבים אבל ברגע שההורים שלי אומרים לי שזה לא טוב כל כך הרבה ציניות אין לי שמץ מה לעשות..