6 תשובות
באמת שזה לא ברור
לא יודעת אבל זה עולה לי על העצבים
מי עושה את זה..?
אני לא חושבת שיש הרבה כאלה ואני לא בטוחה למה זה ככה אבל אני משערת שזה בגלל שבאופן מודע או לא מודע הם מעריצים את ההצלחה שלהם (לא הפרסום אלא העובדה שהם הצליחו להפוך למוכרים ולצאת מה"חושך" והאנונימיות ל"אור").
ואני חושבת שכן יש אנשים ששווה להעריץ את התעוזה שלהם ושאני חושבת שכל הכבוד להם שהם הצליחו להגיע לאן שהגיעו אבל זאת לא סיבה לסגוד להם ולהתייחס אליהם כמו לאלים.
אז... יכול להיות שזה שילוב של הערכה וחוסר פרופורציות
אני לא חושבת שיש הרבה כאלה ואני לא בטוחה למה זה ככה אבל אני משערת שזה בגלל שבאופן מודע או לא מודע הם מעריצים את ההצלחה שלהם (לא הפרסום אלא העובדה שהם הצליחו להפוך למוכרים ולצאת מה"חושך" והאנונימיות ל"אור").
ואני חושבת שכן יש אנשים ששווה להעריץ את התעוזה שלהם ושאני חושבת שכל הכבוד להם שהם הצליחו להגיע לאן שהגיעו אבל זאת לא סיבה לסגוד להם ולהתייחס אליהם כמו לאלים.
אז... יכול להיות שזה שילוב של הערכה וחוסר פרופורציות
הם מחפשים דמות אידיאלית להאחז בה.
לדעתי זה באמת תמוהה מאוד, ובאופן כללי - לא אכפת לי מידוענים.
לדעתי זה באמת תמוהה מאוד, ובאופן כללי - לא אכפת לי מידוענים.
שואל השאלה:
אני את האמת רוצה לספר לכם משהו.. כשהייתי בת 12-13 הערצתי מישהו ברמה מטורפת ואובססיבית לגמרי. הייתי כותבת לו מגילות באינסטגרם והייתי בטוחה שכל הילדות האחרות ש"מעריצות" אותו סתם עושות את זה כדי שיוכלו לקבל יחס מ"מפורסם" ועוד התעקשתי לקרוא לעצמי "מעריכה" והייתי אומרת שאני לא "מעריצה" אלא "מעריכה". חחח כמה פאטתי...
אני באמת לא ראיתי כלום חוץ מאת הבן אדם הזה, זו הייתה אובססיה, ושכנעתי את עצמי שזה נורמלי לגמרי. שנים אחרי שזה קרה אני מסתכלת לאחור וחושבת לעצמי, וואט דה פאק? ומי זה בכלל הבן אדם הזה? ומה הוא עשה בכלל שהערצתי אותו ככה? כולה בן אדם אחד ששיחק בכמה סרטים..
העניין הוא שהיום אני מבינה את זה. אני עוד מעט כבר בת 16 ואני מתחילה לקלוט כמה שה"הערצות" האלה או "הערכות" איך שלא תקראו לזה, דבר כל כך פאטתי. אם אתם מעריצים מישהו, ובמיוחד אם זה איידול אתם מודעים לכך שאתם לא באמת מעריצים את הבן אדם, אלא אתם מעריצים דמות דמיונית? דמות שהיא לא קיימת. בכל כתבה, הופעה, סרט, סידרה או מופע שאתם רואים את האדם הזה, הוא שם מסכה ועולה על הבמה בשביל... את האמת שאין לי אפילו מושג. בשביל מה האיידולים האלו עולים על הבמה? בשביל כסף? הערכה? תהילה? הכרה? או הכל ביחד? אבל אוקיי, נגיד שהם קיבלו כסף הערכה ותהילה, אבל מה הלאה? מפורסמים יקרים, מה הלאה? מה תעשו הלאה? תמלאו את החור שלכם בזה? מה זה יתן לכם בחיים? הדברים האלו לא יכולים למלא אף אחד. אז בסדר אז הם עושים את ההופעה שלהם והם גורמים לכם, למעריצים הקטנים שלהם לחשוב שהם שמים עליכם משהו, ואז מה אתם חושבים שהם עושים? הם חוזרים הביתה, מורידים את המסכה ואת התחפושת, חוזרים להיות בני אדם רגילים. תאמינו לי שהאנשים האלו לא שווים יותר ממני וממכם, ויודעים מה, חלק מהם אפילו שווים פחות.
ברור שזה בסדר להעריך (אבל באמת להעריך, אני מדברת על הערכה קטנה וסימלית, לא לבוא ממקום מתנשא ולהגיד אני מעריך ובלה בלה בלה פשוט באמת להעריך) אדם כלשהו על אמנות שהוא עשה, אני לדוגמא אוהבת מאוד את queen, mac demarco, mars argo ו- poppy, (שעליה אדבר עוד מעט כי יש לי הרבה מה לפתוח עליה בנושא הזה, כי poppy בדיוק באה להעביר את הקטע הזה של המפורסמים), ועוד המון זמרים אחרים! כי אני אוהבת מוזיקה מאוד! אבל אם הייתי ברחוב ליד אחד מהם, אני כבר לא אתעלף לידם, או ארעוד מהתרגשות, אני לא אבזבז עליהם מאות כספים ולא אתלהב אם ננשום את אותו האוויר. ואתם יודעים למה? כי הם בני אדם כמוני וכמוכם! ולצערי הרב יש הרבה אנשים שלא מבינים את זה, כמו למשל אני לפני 3 שנים וחבל לי שעוד ילדים תמימים יפלו לדבר הזה!
ברור שיש מפורסמים שמעריכים את המעריצים שלהם, אבל בסופו של יום, בואו ואני אגלה לכם סוד- לא באמת אכפת להם ממכם. וככל שהם עולים ככה אתם קטנים. זה שלאדם מסויים יש מראה נחמד, או הופיע בטלוויזיה, לא אומר שהוא יותר שווה ממני או ממכם. וזה מביא אותי לpoppy, למי שלא מכיר, לפני שהיא וטיטאניק סינקלייר נפרדו, היא הייתה פרוייקט של בעצם דמות שהיא פרודיה לכל המפורסמים. המסר שלה זה להראות כמה קטנים ופאטתים אנחנו על כך שאנחנו מעריצים ומהללים אנשים, שהם בדיוק כמוני וכמוכם, על כלום! אשכרה מהללים ועובדים אותם. הנושא הזה כל כך מעניין ומרתק אותי ולפעמים אני לא מצליחה להבין למה אנשים עושים את זה, למה אני עשיתי את זה! זה כמו שטיפת מוח. אתם יכולים להגיד שאני מגזימה, אבל תחשבו על זה שנייה, אנחנו חיים בעולם של שקר, בעולם של בולשיט. אנחנו מעריצים אנשים על כך שהם דרכו במסכי הטלוויזיה והקלונוע. ומה הם עשו כבר בחיים שלהם? אני בטוחה שלא יותר מדי. וכן, יש שיגידו שהקול של אריאנה גרנדה יכול להישמע יוצא מן הכלל, יש שיגידו שבילי אייליש "שונה ומיוחדת", יש שיגידו שג'סטין ביבר מושלם, אבל... אבל הם לא.
ה"אנשים" שאתם מעריצים, הם לא באמת אנשים. הם דמויות. אתם מעריצים את הדמות ששמה מסכה ועולה על הבמה. כשהם חוזרים הביתה הם כלום, תאמינו לי. אתם מעריצים את המראה, את הקול, את הגוף. אתם לא באמת מכירים אותם. אתם לא באמת יכולים לדעת מי הם. ואל תגידו לי "אבל איך את מעזה? אני המעריץ הכי גדול שלו, אני מעריצה אותו כבר 7 שנים! זה יותר ממה שאת אי פעם תעריצי! אני הולכת כל יום לחלון שלו בלילה ורואה את האופן שבו הוא נושם הרי ברור שאני מכירה אותו!" או אפילו גם אם אני לא אגזים. גם אם תגידו לי "אבל קראתי כתבות, ראיתי ראיונות, הבן אדם הזה כל כך מדהים וטהור ובטח שאני מכירה אותו, תראי כמה מעשים טובים הוא עשה, לכמה אנשים הוא תרם" תעשו לי טובה.. כשבן אדם שלא מופיע בטלוויזיה מתנדב ותורם לא אכפת לאף אחד! אבל כשהביליונרים המפורסמים והטחונים תורמים לנזקקים, זה פתאום הופך אותם לבני אדם מדהימים ומושלמים וטהורים.
בני אדם זה עם מוזר. יש בני אדם שיעשו הכל בשביל לקבל תשומת לב ממפורסם, ובשביל מה? מה זה נותן לכם? למה זה מגיע למצב שבילי אייליש כל כך מפורסמת, שאם היא תצא לרחוב חשופה בלי כלום ובלי אבטחה זה ייגמר בבית חולים מרוב שירדפו אותה אנשים? (וזה מוכח. הייתה מתיחה ביוטיוב שמישהי התחפשה לבילי אייליש ויצאה ככה לקניון, זה נגמר רע. כל הקניון היה אחריה. תתארו לעצמכם מה היה קורה לבילי אייליש האמיתית) כל הסיפור הזה כל כך מטורף והזוי. אנחנו צריכים לחיות את החיים שלנו ולא להתעסק במפורסמים. זה כל כך מיותר.
אני את האמת רוצה לספר לכם משהו.. כשהייתי בת 12-13 הערצתי מישהו ברמה מטורפת ואובססיבית לגמרי. הייתי כותבת לו מגילות באינסטגרם והייתי בטוחה שכל הילדות האחרות ש"מעריצות" אותו סתם עושות את זה כדי שיוכלו לקבל יחס מ"מפורסם" ועוד התעקשתי לקרוא לעצמי "מעריכה" והייתי אומרת שאני לא "מעריצה" אלא "מעריכה". חחח כמה פאטתי...
אני באמת לא ראיתי כלום חוץ מאת הבן אדם הזה, זו הייתה אובססיה, ושכנעתי את עצמי שזה נורמלי לגמרי. שנים אחרי שזה קרה אני מסתכלת לאחור וחושבת לעצמי, וואט דה פאק? ומי זה בכלל הבן אדם הזה? ומה הוא עשה בכלל שהערצתי אותו ככה? כולה בן אדם אחד ששיחק בכמה סרטים..
העניין הוא שהיום אני מבינה את זה. אני עוד מעט כבר בת 16 ואני מתחילה לקלוט כמה שה"הערצות" האלה או "הערכות" איך שלא תקראו לזה, דבר כל כך פאטתי. אם אתם מעריצים מישהו, ובמיוחד אם זה איידול אתם מודעים לכך שאתם לא באמת מעריצים את הבן אדם, אלא אתם מעריצים דמות דמיונית? דמות שהיא לא קיימת. בכל כתבה, הופעה, סרט, סידרה או מופע שאתם רואים את האדם הזה, הוא שם מסכה ועולה על הבמה בשביל... את האמת שאין לי אפילו מושג. בשביל מה האיידולים האלו עולים על הבמה? בשביל כסף? הערכה? תהילה? הכרה? או הכל ביחד? אבל אוקיי, נגיד שהם קיבלו כסף הערכה ותהילה, אבל מה הלאה? מפורסמים יקרים, מה הלאה? מה תעשו הלאה? תמלאו את החור שלכם בזה? מה זה יתן לכם בחיים? הדברים האלו לא יכולים למלא אף אחד. אז בסדר אז הם עושים את ההופעה שלהם והם גורמים לכם, למעריצים הקטנים שלהם לחשוב שהם שמים עליכם משהו, ואז מה אתם חושבים שהם עושים? הם חוזרים הביתה, מורידים את המסכה ואת התחפושת, חוזרים להיות בני אדם רגילים. תאמינו לי שהאנשים האלו לא שווים יותר ממני וממכם, ויודעים מה, חלק מהם אפילו שווים פחות.
ברור שזה בסדר להעריך (אבל באמת להעריך, אני מדברת על הערכה קטנה וסימלית, לא לבוא ממקום מתנשא ולהגיד אני מעריך ובלה בלה בלה פשוט באמת להעריך) אדם כלשהו על אמנות שהוא עשה, אני לדוגמא אוהבת מאוד את queen, mac demarco, mars argo ו- poppy, (שעליה אדבר עוד מעט כי יש לי הרבה מה לפתוח עליה בנושא הזה, כי poppy בדיוק באה להעביר את הקטע הזה של המפורסמים), ועוד המון זמרים אחרים! כי אני אוהבת מוזיקה מאוד! אבל אם הייתי ברחוב ליד אחד מהם, אני כבר לא אתעלף לידם, או ארעוד מהתרגשות, אני לא אבזבז עליהם מאות כספים ולא אתלהב אם ננשום את אותו האוויר. ואתם יודעים למה? כי הם בני אדם כמוני וכמוכם! ולצערי הרב יש הרבה אנשים שלא מבינים את זה, כמו למשל אני לפני 3 שנים וחבל לי שעוד ילדים תמימים יפלו לדבר הזה!
ברור שיש מפורסמים שמעריכים את המעריצים שלהם, אבל בסופו של יום, בואו ואני אגלה לכם סוד- לא באמת אכפת להם ממכם. וככל שהם עולים ככה אתם קטנים. זה שלאדם מסויים יש מראה נחמד, או הופיע בטלוויזיה, לא אומר שהוא יותר שווה ממני או ממכם. וזה מביא אותי לpoppy, למי שלא מכיר, לפני שהיא וטיטאניק סינקלייר נפרדו, היא הייתה פרוייקט של בעצם דמות שהיא פרודיה לכל המפורסמים. המסר שלה זה להראות כמה קטנים ופאטתים אנחנו על כך שאנחנו מעריצים ומהללים אנשים, שהם בדיוק כמוני וכמוכם, על כלום! אשכרה מהללים ועובדים אותם. הנושא הזה כל כך מעניין ומרתק אותי ולפעמים אני לא מצליחה להבין למה אנשים עושים את זה, למה אני עשיתי את זה! זה כמו שטיפת מוח. אתם יכולים להגיד שאני מגזימה, אבל תחשבו על זה שנייה, אנחנו חיים בעולם של שקר, בעולם של בולשיט. אנחנו מעריצים אנשים על כך שהם דרכו במסכי הטלוויזיה והקלונוע. ומה הם עשו כבר בחיים שלהם? אני בטוחה שלא יותר מדי. וכן, יש שיגידו שהקול של אריאנה גרנדה יכול להישמע יוצא מן הכלל, יש שיגידו שבילי אייליש "שונה ומיוחדת", יש שיגידו שג'סטין ביבר מושלם, אבל... אבל הם לא.
ה"אנשים" שאתם מעריצים, הם לא באמת אנשים. הם דמויות. אתם מעריצים את הדמות ששמה מסכה ועולה על הבמה. כשהם חוזרים הביתה הם כלום, תאמינו לי. אתם מעריצים את המראה, את הקול, את הגוף. אתם לא באמת מכירים אותם. אתם לא באמת יכולים לדעת מי הם. ואל תגידו לי "אבל איך את מעזה? אני המעריץ הכי גדול שלו, אני מעריצה אותו כבר 7 שנים! זה יותר ממה שאת אי פעם תעריצי! אני הולכת כל יום לחלון שלו בלילה ורואה את האופן שבו הוא נושם הרי ברור שאני מכירה אותו!" או אפילו גם אם אני לא אגזים. גם אם תגידו לי "אבל קראתי כתבות, ראיתי ראיונות, הבן אדם הזה כל כך מדהים וטהור ובטח שאני מכירה אותו, תראי כמה מעשים טובים הוא עשה, לכמה אנשים הוא תרם" תעשו לי טובה.. כשבן אדם שלא מופיע בטלוויזיה מתנדב ותורם לא אכפת לאף אחד! אבל כשהביליונרים המפורסמים והטחונים תורמים לנזקקים, זה פתאום הופך אותם לבני אדם מדהימים ומושלמים וטהורים.
בני אדם זה עם מוזר. יש בני אדם שיעשו הכל בשביל לקבל תשומת לב ממפורסם, ובשביל מה? מה זה נותן לכם? למה זה מגיע למצב שבילי אייליש כל כך מפורסמת, שאם היא תצא לרחוב חשופה בלי כלום ובלי אבטחה זה ייגמר בבית חולים מרוב שירדפו אותה אנשים? (וזה מוכח. הייתה מתיחה ביוטיוב שמישהי התחפשה לבילי אייליש ויצאה ככה לקניון, זה נגמר רע. כל הקניון היה אחריה. תתארו לעצמכם מה היה קורה לבילי אייליש האמיתית) כל הסיפור הזה כל כך מטורף והזוי. אנחנו צריכים לחיות את החיים שלנו ולא להתעסק במפורסמים. זה כל כך מיותר.
אנונימית
אני בדעה שלך. אני אוהבת הרבה מוזיקאים, מעריכה את ההשקעה שלהם בשירים, בהופעות אבל אני לא מגדירה את עצמי בתור מעריצה. אני לא רואה את אותם אנשים בתור חשובים יותר ממני, ורוב הסיכויים שאם אני אפגוש מישהו מפורסם, זה לא יזיז לי אפילו שיערה בגבה.
יותר מכך, המפורסמים שאני אוהבת, מודים בעצמם שהם לא מלאכים, אז מה יש לי להעריץ?
יותר מכך, המפורסמים שאני אוהבת, מודים בעצמם שהם לא מלאכים, אז מה יש לי להעריץ?
באותו הנושא: