אני רוצה לשתף אתכם במשהו ש*הגבתי* פה (לא שאלות כפולות זאת תגובה) אבל אני בספק אם מספיק אנשים נחשפו לזה אז אעלה את זה לפה

שואל השאלה:
אני את האמת רוצה לספר לכם משהו.. כשהייתי בת 12-13 הערצתי מישהו ברמה מטורפת ואובססיבית לגמרי. הייתי כותבת לו מגילות באינסטגרם והייתי בטוחה שכל הילדות האחרות ש"מעריצות" אותו סתם עושות את זה כדי שיוכלו לקבל יחס מ"מפורסם" ועוד התעקשתי לקרוא לעצמי "מעריכה" והייתי אומרת שאני לא "מעריצה" אלא "מעריכה". חחח כמה פאטתי...

אני באמת לא ראיתי כלום חוץ מאת הבן אדם הזה, זו הייתה אובססיה, ושכנעתי את עצמי שזה נורמלי לגמרי. שנים אחרי שזה קרה אני מסתכלת לאחור וחושבת לעצמי, וואט דה פאק? ומי זה בכלל הבן אדם הזה? ומה הוא עשה בכלל שהערצתי אותו ככה? כולה בן אדם אחד ששיחק בכמה סרטים..

העניין הוא שהיום אני מבינה את זה. אני עוד מעט כבר בת 16 ואני מתחילה לקלוט כמה שה"הערצות" האלה או "הערכות" איך שלא תקראו לזה, דבר כל כך פאטתי. אם אתם מעריצים מישהו, ובמיוחד אם זה איידול אתם מודעים לכך שאתם לא באמת מעריצים את הבן אדם, אלא אתם מעריצים דמות דמיונית? דמות שהיא לא קיימת. בכל כתבה, הופעה, סרט, סידרה או מופע שאתם רואים את האדם הזה, הוא שם מסכה ועולה על הבמה בשביל... את האמת שאין לי אפילו מושג. בשביל מה האיידולים האלו עולים על הבמה? בשביל כסף? הערכה? תהילה? הכרה? או הכל ביחד? אבל אוקיי, נגיד שהם קיבלו כסף הערכה ותהילה, אבל מה הלאה? מפורסמים יקרים, מה הלאה? מה תעשו הלאה? תמלאו את החור שלכם בזה? מה זה יתן לכם בחיים? הדברים האלו לא יכולים למלא אף אחד. אז בסדר אז הם עושים את ההופעה שלהם והם גורמים לכם, למעריצים הקטנים שלהם לחשוב שהם שמים עליכם משהו, ואז מה אתם חושבים שהם עושים? הם חוזרים הביתה, מורידים את המסכה ואת התחפושת, חוזרים להיות בני אדם רגילים. תאמינו לי שהאנשים האלו לא שווים יותר ממני וממכם, ויודעים מה, חלק מהם אפילו שווים פחות.

ברור שזה בסדר להעריך (אבל באמת להעריך, אני מדברת על הערכה קטנה וסימלית, לא לבוא ממקום מתנשא ולהגיד אני מעריך ובלה בלה בלה פשוט באמת להעריך) אדם כלשהו על אמנות שהוא עשה, אני לדוגמא אוהבת מאוד את queen, mac demarco, mars argo ו- poppy, (שעליה אדבר עוד מעט כי יש לי הרבה מה לפתוח עליה בנושא הזה, כי poppy בדיוק באה להעביר את הקטע הזה של המפורסמים), ועוד המון זמרים אחרים! כי אני אוהבת מוזיקה מאוד! אבל אם הייתי ברחוב ליד אחד מהם, אני כבר לא אתעלף לידם, או ארעוד מהתרגשות, אני לא אבזבז עליהם מאות כספים ולא אתלהב אם ננשום את אותו האוויר. ואתם יודעים למה? כי הם בני אדם כמוני וכמוכם! ולצערי הרב יש הרבה אנשים שלא מבינים את זה, כמו למשל אני לפני 3 שנים וחבל לי שעוד ילדים תמימים יפלו לדבר הזה!

ברור שיש מפורסמים שמעריכים את המעריצים שלהם, אבל בסופו של יום, בואו ואני אגלה לכם סוד- לא באמת אכפת להם ממכם. וככל שהם עולים ככה אתם קטנים. זה שלאדם מסויים יש מראה נחמד, או הופיע בטלוויזיה, לא אומר שהוא יותר שווה ממני או ממכם. וזה מביא אותי לpoppy, למי שלא מכיר, לפני שהיא וטיטאניק סינקלייר נפרדו, היא הייתה פרוייקט של בעצם דמות שהיא פרודיה לכל המפורסמים. המסר שלה זה להראות כמה קטנים ופאטתים אנחנו על כך שאנחנו מעריצים ומהללים אנשים, שהם בדיוק כמוני וכמוכם, על כלום! אשכרה מהללים ועובדים אותם. הנושא הזה כל כך מעניין ומרתק אותי ולפעמים אני לא מצליחה להבין למה אנשים עושים את זה, למה אני עשיתי את זה! זה כמו שטיפת מוח. אתם יכולים להגיד שאני מגזימה, אבל תחשבו על זה שנייה, אנחנו חיים בעולם של שקר, בעולם של בולשיט. אנחנו מעריצים אנשים על כך שהם דרכו במסכי הטלוויזיה והקלונוע. ומה הם עשו כבר בחיים שלהם? אני בטוחה שלא יותר מדי. וכן, יש שיגידו שהקול של אריאנה גרנדה יכול להישמע יוצא מן הכלל, יש שיגידו שבילי אייליש "שונה ומיוחדת", יש שיגידו שג'סטין ביבר מושלם, אבל... אבל הם לא.
ה"אנשים" שאתם מעריצים, הם לא באמת אנשים. הם דמויות. אתם מעריצים את הדמות ששמה מסכה ועולה על הבמה. כשהם חוזרים הביתה הם כלום, תאמינו לי. אתם מעריצים את המראה, את הקול, את הגוף. אתם לא באמת מכירים אותם. אתם לא באמת יכולים לדעת מי הם. ואל תגידו לי "אבל איך את מעזה? אני המעריץ הכי גדול שלו, אני מעריצה אותו כבר 7 שנים! זה יותר ממה שאת אי פעם תעריצי! אני הולכת כל יום לחלון שלו בלילה ורואה את האופן שבו הוא נושם הרי ברור שאני מכירה אותו!" או אפילו גם אם אני לא אגזים. גם אם תגידו לי "אבל קראתי כתבות, ראיתי ראיונות, הבן אדם הזה כל כך מדהים וטהור ובטח שאני מכירה אותו, תראי כמה מעשים טובים הוא עשה, לכמה אנשים הוא תרם" תעשו לי טובה.. כשבן אדם שלא מופיע בטלוויזיה מתנדב ותורם לא אכפת לאף אחד! אבל כשהביליונרים המפורסמים והטחונים תורמים לנזקקים, זה פתאום הופך אותם לבני אדם מדהימים ומושלמים וטהורים.

בני אדם זה עם מוזר. יש בני אדם שיעשו הכל בשביל לקבל תשומת לב ממפורסם, ובשביל מה? מה זה נותן לכם? למה זה מגיע למצב שבילי אייליש כל כך מפורסמת, שאם היא תצא לרחוב חשופה בלי כלום ובלי אבטחה זה ייגמר בבית חולים מרוב שירדפו אותה אנשים? (וזה מוכח. הייתה מתיחה ביוטיוב שמישהי התחפשה לבילי אייליש ויצאה ככה לקניון, זה נגמר רע. כל הקניון היה אחריה. תתארו לעצמכם מה היה קורה לבילי אייליש האמיתית) כל הסיפור הזה כל כך מטורף והזוי. אנחנו צריכים לחיות את החיים שלנו ולא להתעסק במפורסמים. זה כל כך מיותר.

פשש מגילת העצמאות כתבת , לא קראתי את זה , אבל יש אנשים שחושבים כנראה אם יש מישהו עם מלא מעריצים כנראה חושב שהוא איזה אליל וכמובן התוכן שהוא עושה שאנשים מתחברים אליו .

סליחה התייאשתי באמצע
זה ממש ארוך פ*ק ממש פרקת הכל

בכל אופן אני מסכימה איתך שאחן שום סעבה בעולם להעריץ מישהו ברמה כזו, הור בן אדם, לא יהוה#2

שואל השאלה:
חחח אני יודעת שזה המון אבל יש לי הרבה מה לומר בנושא ואני אשמח אם תקראו את זה כי בואו נדבר על זה קצת זה באמת נושא מעניין ומוזר

רוב האנשים מעריצים את הבן אדם שמאחורי המסכה. לא את הדמות שהוא משחק אלא את הבן אדם שהוא. אין לי איידול אבל יש אנשים שאני מאוד מעריכה במיוחד בגלל שהם לא משקרים לכולם שהם מושלמים אלה הם אמיתיים עם מי שמעריך אותם והאדם שהם הוא פשוט מודל לחיקוי בשבילי נגיד.
נ. ב. לא קראתי הכל אין לי מספיק כוחות

קראתי חצי!! אני רוצה קרדיט על זה >:(
יש מישהו שחושב שלהעריץ אדם כאליל זה חיובי?

אגב צר לי לבאס אבל אהיה מופתעת אם השאלה לא תמחק

שואל השאלה:
אני לא מדברת על כך שהמסכה היא הדמות שהוא משחק בסידרה או בסרט. אני מדברת שהשחקן (או הדוגמן או הזמר או וואטאבר) בעצמו שם מסכה כשהוא עולה לבמה, הם בעצם יוצרים דמות בשביל שאתם תעריצו

אני ממליצה לך לקרוא את האוטוביוגרפיה של דייב מוסטיין, הסולן של מגדת'. הוא שחצן, אבל הסיפור שלו מעניין.
ולמה? כי מפורסמים הם אכן אנשים רגילים, כמוך וכמוני. אני לא מסכימה עם הטיעון ש"רובם פחות טובים מאיתנו", מן הסתם יש ויש. פשוט, בחלק מהביוגרפיה הוא מדבר על המעריצים, וזה מרתק.

יש אנשים כמו הסמאשינג פאמפקינז שירקו על מעריצים. ויש כאלה, כמו הבחורה שמשחקת את דרינה ב"סטאר טרק: הדור הבא", שאמרה פעם משהו בסגנון: "יש מפורסמים שלא אוהבים את המעריצים. אין להם כח לענות לכל המכתבים והם רוצים את הפרטיות שלהם בחזרה. אני, לעומתם, מאוד אוהבת את המעריצים שלי ומודה להם. בזכותם קניתי את הבית שלי ואת המכונית שלי, ובזכותם אני מקיימת כזה אורח חיים. אז - תודה לכם, מעריצים יקרים!"

צ'יהירו, אני קראתי הכל! :)

אל תתנשאי מעלי אני רגישה :(

קיהירו,
אל תסתכלי על זה כעל "מתנשאת", אלא כעל חולקת איתך מידע. כאחות לצרה: את קראת חצי, אני את הכל, ביחד קראנו פעם וחצי. :)

סתם צחקתי חחח
כל הכבוד לך שקראת הכל, אל תקחי אותי ברצינות, רצינות זה הדבר האחאון שיש לי

להחשיב כאליל זה באמת מוגזם אבל להעריך מישהו לא בקטע מוגזם זה נחמד לפעמים

את האמת אתה צודק

צ'יהירו,
אין לך רצינות? באסה איתך, חשבתי שתוכלי לתת לי קצת. נו מילא.

קראתי הכל ואת לא! וכמו שאומרת בתי בת ה- 4.5: ננה בננה! :))