מה סיפור המעבר שלכם מהיסודי לחטיבה ? (תזרמו)

שבקושי היו לי חברים וסבלתי נורא ועכשיו אין לי חברים בכלל... וזהו!

תאמת אין ממש סיפור זה היה רגיל בשבילי אבל מה שכן לא נשארתי בקשר עם חצי מהחברים שהיו לי ביסודי

אין אצלי חטיבה

היה לי ילד מכיתה ב' שהתעלל בי מבחינה מילולית ואז הוא עלה איתי לאותה הכיתה בחטיבה וגם שם הציק לי אבל הוא עזב את הכיתה שלי בכיתה ח'

שרוב החברות הטובות שהיו לי ביסודי עזבו לחטיבה אחרת.. והכרתי חברות חדשות אבל עדיין מתגעגעת לתקופה של היסודי

עליתי לכיתה ז

אה אני הייתי היחידה בכיתה שהתקבלה לכיתת מחוננים אז כזה הייתי לגמרי לבד ולא הכרתי אף אחד, אבל אמ, מתברר שכולם שם מאוד נחמדים. וניתקתי קשר על כל החברים הישנים שלי שגם לא ככ היו חברים שלי, בכללי הכיתה שלי ביסודי הייתה נוראית ואני ממש שמחה שעברתי לחטיבה

3 חודשים לפני סוף כיתה ו רבתי עם החברות שהיו לי ונשארתי כל הזמן לבד וזה היה סיוט בשבילי
אחר כך סוג של השלמתי איתן אבל לא חזרתי ממש לקשר
כל החופש הגדול בין ו לז אמרתי לעצמי שאני אעשה הכול בשביל להכיר חברים ומאוד פחדתי שהחברות שהיו לי יכירו חברים חדשים ויתקדמו ואני לא וזה גם קרה בכמה חודשים הראשונים
ואז הכרתי ילדה שהכירה לי בנות אחרות ואחרי חצי שנה עברתי כיתה והיה לי מאוד טוב

עליתי לכיתה ז לבד כל שאר החברות שלי היו בכיתות אחרות ונכנסתי למופת וכולם שם היו כאלו חכמים וחנונים דיברו כל היום על איי קיו וכל מיני דברים מוזרים

מהילדה הכי מקובלת לילדה עם חמש חברות וזה השינוי הכי טוב שקרה לי בחיים

ביסודי הייתי הילד הכי מקובל וכשבאתי לחטיבה בשנה הראשונה היה אחלה אבל בכיתה ח ירדו לי החברים בצורה משמעותית

החבורה שלי עזבה אותי, לא דיברו איתי והתחברו לבנות אחרות.
אבל בדיעבד היום, אני שמחה שזה קרה.

יצאתי מהיסודי, עברתי לחטיבה, משעמם תחת, זהו בסך הכל

שנאתי תכיתה שלי
עברתי ביצפר
סוף
חח לא מרגש
עכשיו ממש מעולה לי

ניתקתי קשר מ"החברות שהיו לי"
ואני עוד לא מצאתי את חברות האמת שלי
אולי אני אמצע בנתיים לא :(

לא מדברים על זה
תקופה אפלה ביותר

אין סיפור פשוט עברתי

הייתי חייב להיות מצטיין אחרת היו מעיפים אותי אז כולם חשבו שאני חנון עד המחצית בערך כי הלכתי מכות

היה סבבה ,לא שמרתי על קשר עם חברות שהיו לי ביסודי אבל וואלה אני לא מתחרטת על זה

ביסודי הייתה לי חבורה של 7 בנות, עכשיו אנחנו בכיתות נפרדות אז התפצלנו ל-3 ו-4, אני מהשלוש הטובות יותר! כיתה ז'5 שולטים!!!

האמת היה מעבר ממש כיף הכרנו ילדים והיינו כיתה מגובשת

וואלה, בכיתה א' ב' היו זורקים עליי אבנים, קושרים לי חבל סביב הצוואר ומריצים אותי תוך כדי שאני נחנקת כאילו הייתי איזה כלב, צועקים עליי למות, חרם, ועוד הרבה.

עברתי בית ספר

בכיתה ב'-ד' היו מקללים אותי ועשו עליי חרם, מעת לעת הרביצו לי.

עברתי בית ספר.

כיתה ה'-ו' עשו עליי חרם

עברתי בית ספר.

כיתה ז'-ט' אין לי חברים, ביטחון עצמי, אני מתביישת במי שאני, המורים לא מבינים אותי ולא אכפת להם מהעתיד שלי, קרו דברים עם המנהל מנהלת והמורה שגרמו לי לטראומות ולה-מ-ו-ן בכי וכאב, אני פוחדת שלא תהיה לי תעודה בסוף שנה.

יש לי בעיות בבית מאז שאני זוכרת את עצמי.

יש כפייה דתית בבית שלי.

אני פוגעת בעצמי, יש לי טראומות, התקפי דיכאון, התקפי חרדה, אני שונאת את הגוף שלי אפילו שאני רזה, אני שונאת את עצמי, יש לי הרבה טראומות, פלאשבקים כואבים מכל הזמן-

-והתקופה הרעה עוד לא נגמרה.

יש לי חיים כל כך טובים.

הדבר הכי טוב שקרה לי , ניתקתי קשר כמעט עם כל היסודי חוץ מהחברות הכי טובות שלי שעברנו ביחד.
לא אהבתי את היסודי כי היו לי "חברים" צבועים

זו הייתה התקופה הכי קשה בחיים שלי
התחלתי לסבול מחרדות ומהתקפי חרדה, נכנסתי לדיכאון, פיתחתי חרדה חברתית, הרגשתי ממש חרא עם עצמי, עברתי בריונות הצקות והשפלות והרגשתי לבד כל הזמן
בסופו של דבר כל המצב הזה הוביל אותי להתנהגות '''מדורדרת''
נשרתי מהלימודים, התחלתי להסתובב לבד בכל מיני מקומות מפוקפקים בלי לחזור הביתה וההורים שלי היו מחפשים אותי בכל העיר, התחלתי להתלבש חשוף, להצטלם פרובוקטיבי, לעשות פוזות, לקלל ולהיות פרחה מגעילה עם גישה חרא אבל הכל היה מסכה, הכל הגיע ממצוקה והיה ניסיון לברוח ממי שאני.
מזל שההורים שלי קלטו את המצב בזמן וגרמו לי לקחת את עצמי בידיים
הם שלחו אותי לטיפול פסיכולוגי ולפסיכיאטר שרשם לי תרופות נגד חרדות, העבירו אותי לתיכון אחר, יצרו קשר עם כל מי שרק אפשר כדי לעזור לי ובאמת תמכו בי עד הסוף
כעבור שנתיים התבגרתי והשתנתי מקצה לקצה, שיניתי את המבט שלי על החיים והיום אף אחד לא מאמין שזה מה שהייתי פעם.
וזה חברים מה שטראומות מהיסודי והחטיבה יכולות לעשות אז תהיו נחמדים לאנשים

לא הייתה לי חטיבה, בביה"ס הקודם שלי למדו מא' עד ח'(ועכשיו אני בתיכון מט') אבל אני אספר בכל זאת כי כן היו שינויים.
- הכרתי כמה חברות חדשות שעברו לבית הספר
- התרחקתי משתי חברות כי הן עברו לביה"ס אחר
- הצטרפתי לעתודה מדעית והכרתי שם כמה ילדים נחמדים
- המודעות העצמית שלי עלתה והבטחון העצמי ירד בהרבה והתחלתי לשנוא את עצמי יותר
- החברות שלי "הרסו"(ככה הן אומרות) אותי(עכשיו אני מנסה לתקן את זה) ואת התמימות שלי
- הבכתי את עצמי המון, הייתי קרינג'ית, חסרת טאקט וטיפשה(אני עדיין אבל הרבה פחות)
- למדתי דברים והאינטיליגנציה הרגשית שלי השתפרה, פשוט התבגרתי מאז

^דרך אגב אנונימית את נשמעת בן אדם מאוד חזק ואני ממש מעריכה אותך ושמחה על זה שעברת את זה! מאחלת לך רק טוב בהמשך

אני מצטערת^. התגובה הרביעית מעליי
^
^
^

פליז שאני לא היחידה שלא היית בחטיבה כי אין את זה בעיר שלי.

הייתי כיתה ו' ואז נהייתי כיתה ז'

ביסודי הייתי *ממש* ביישנית, כמעט לא דיברתי
בחטיבה החלטתי להתחיל מחדש ולשנות את עצמי בזה, כי נמאס לי להיות לבד
בגלל זה כאן בשאלות על לפני חטיבה אני אומרת לאנשים להיות פתוחים לאנשים חדשים, כי לי זה עבד
וגם עברתי לכיתה ללקויי למידה בכיתה ז והיה לי יותר קל מאז

הייתי בבי"ס חרדי קיצוני אח"כ עברתי לאולפנה ושנה הבאה (בכיתה ט') אני אעבור לכפר נוער

אחרי שסיימתי ו' עברתי לחול, בכיתות ז' ו-ח' הלכתי (ועדיין שם כי אני עדיין בח') לכיתה שבה לומדים את השפה.. וזהו עכשיו אני עולה לט' והולכת לכיתה שהיא כמו מופת יאי

נורא כל כך רציתי לעבור בית ספר כאילו ממש ממש אבל בגלל שבעיר שלי אין חטיבות ביינים נשארתי ביסודי המחורבן שלי עד כיתה ח

היו לי 2 חברות הכי טובות ביסודי, כל שאר הילדות היו לא נחמדות וצבועות.
עד היום זה ככה, והיום אפילו אני מרגישה בודדה יותר כי הן לא איתי באותה כיתה ואין לי חברות מהכיתה כי כולן צבועות/שוויצריות..

אז הייתי בכיתה עם כמה "חברות" שלא שמו עליי ולא נראה לי שבאמת היה להן אכפת ממני אז הייתי משחקת בהפסקות בקלפים עם בנות מהכיתה המקבילה (כיתה ו)

כרגע אני עם אותן "חברות" בכיתה אבל עם עוד הרבה בנות חדשות וחברות שבאמת אכפת להן ממני ובאמת נקשרתי אליהן
אני עדיין בקשר טוב עם החברות מכיתה ו כי אנחנו באותה כיתה וסך הכל סבבה לי... :)

גזענות לרוסים אבל עברתי עם כמה חברים שהיו איתי בשכבה או כאלה שאני מכיר מהגן שהפרידו אותנו כיתות ביסודי וחזרנו להיות ביחד בחטיבה

בכיתה ו הייתה לי חבורה ממש טובה היינו עושות הכל ביחד ותכננו לבחור את כל החבורה לחטיבה ואז הם עשו עלי חרם, התחברתי עם עמה בנות חדשות ובחרתי אותם לחטיבה,
בכיתה ז הבנות החדשות הכירו חברות חדשות ואני לא התחברתי לילדים בכיתה שלי כלכך,
בסוף כיתה ז (ההתחלה של כיתה ח) עברתי לביהס אחר ועכשיו ממש טוב לי הכרתי ילדים חדשים וחברות טובות

שואל השאלה:
ואוו יש כאן תגובות שזה פשוט עצוב אני מקווה שכל מי שכתב משהו כזה טוב לו עכשיו/יהיה לו טוב3>

אני עברתי ישר מיסודי לתיכון אז אין לי

הכרתי מלא ילדים והחיים יפים
אין מה עוד לספר כאילו חח

לאנונימית שכתבה שחברות שלה רבו איתה שלושה חודשים לפני סוף כיתה ו,אפשר לפרטי?
זה ממש חשוב

עברתי לבד חטיבה, בלי שום חברים... היה לי קשה מאוד עד שמצאתי לעצמי את הסביבה והחברים...

יש עוד מלא דברים די מציקים שעשו לי אבל מעדיפה לא לפרט...