אשמח לדעת בכינות מה אתם חושבים על מה שכתבתי, יש משהו לשנות?

בזמן שאת כותבת לעצמך מה את רוצה להספיק,
אני חושבת.
חושבת בלי לכתוב.
בזמן שהאדמה רועדת,
הדלת נסגרת.
"יש בך משהו שונה כזה"
אמרו לי.
שונה?
שונה זה מוזר,
חשבתי לעצמי.
ואת כתבת.
והמשכת לכתוב.
בזמן שהמוח שלי מנסה להבין כלכך הרבה דברים.
אז חייכתי קצת,
יש משהו בחיוך שמשנה הכל,
בעיניי.
העיניים שלך מדברות,
את לא יכולה להגיד אחרת.
וזה קצת מצחיק, קצת מוזר.
איך רגשות זה דבר כלכך אלוהי,
לטוב ולרע כמובן.
את הסתכלת אליי במבט חודר כזה,
אז לרגע נבהלתי.
לא,
אל תכתבי עכשיו.
תגידי במילים,
מה את חושבת, מה את אוהבת.
איך את רואה את העולם הזה.
וזה בסדר, אני אהיה פה להקשיב.
אני מניחה שעולמות מתחברים לפעמים.
וזה בסדר,
הפעם את לא תפחדי.