איך ניתן לדעתכם להסבר את הדיכותמיה בנוגע לתאיזם/אתאיזם?

אני מניח, שבפועל ההבדל נובע מהבדלים כאלה ואחרים בהנחות יסוד מסוימות,
כך שלמרות ששני הצדדים נבונים, ובעלי הסקות רציונאליות,
בפועל, כל אחד מסוגל להגיע למסקנה שונה ביחס למציאות.

שואל השאלה:
הכל בעצם טמון בדטרמיניזם?

כלומר, אני הגעתי למסקנה כזו או אחרת רק בשל תנאי חיי? ותפיסתי את המציאות?

קיימת בוודאות מן סיבתיות בלוגיקה,
הסקת מסקנה ע"פ שתי הנחות.

ההסבר שהבאתי לעיל לא מכוון דווקא לדטרמניזם,
בפועל - ניתן גם להגיד שההנחות יסוד האינטואטיביות של כל אחד
נגזרות ממקום עליון בנשמה, ובעצם לכל אחד יש הנחות מסוימות, כדי שמתוכן הוא יסיק את המסקנות הנדרשות לשם התיקון "העליון" שלו.

שואל השאלה:
חייבים לערב דואליזם?

לא,לא,
הבאת הסבר (הדטרמנסטי) שמתאים לתפיסת עולם מטריאלסטית,
רק הראיתי שלא בהכרח.
ניתן גם להסביר את העניין ע"פ אדיאליזם.

זה תלוי בהנחות יסוד וגם במה שמקובל באותה תקופה, כיום אין ממש הוכחות חותכות לקיומו של אף אל ואני די בטוח שאף פעם לא יהיו כי האלים הם אחרי הכל יצורים רבי כח וחמקמקים, לעולם אי אפשר להיות באמת בטוחים בטבעם ולכן כל ראיה שיש איזו אלוהות (אם הייתה כזו) לא יכולה באמת להוכיח אלוהות ספציפית או שדבריה הם אמת, ומנגד כל הפרכה יכולה להיות מפורשת כסיבה מסתורית של האלוהות להישאר חבויה.
כך או כך, זה פשוט רעיון חמקמק מידי כדי שנוכל לעסוק בו.

שואל השאלה:
אז מה הפתרון?
נניח והתייאשנו מהחיפוש, צריך לחיות כמאמינים או שלא?

כלומר ניתן לומר כי אם היה א-ל והוא היה רוצה שנעבוד אותו הוא היה מפזר רמזים ברורים יותר, אולם זה גם לא ודאי כי אולי עצם החיפוש זהו רצון הבורא?

מי יודע אם לאלים אכפת מאיתנו, אם הם קיימים? בעיניי זה פשוט להיכנס לשאלות היפותטיות סבוכות וכל מי שיוצא עם תשובה ברורה הוא פשוט מי שנפל בטריק של הנחותיו החבויות, רוב האנשים שעוסקים בהוכחות לכאן ולכאן הם אנשים שיצאו עם אותה מסקנה לפני ואחרי...

שואל השאלה:
ואיך תסביר מעבר בין דתות/חזרה בשאלה/תשובה?

מצב בו נכנס אדם לחקירה שכלית-רציונלית עם הנחה אחת ויצא ממנה עם אחרת?

דברים כאלה קורים, בדרך כלל מחדירה ביקורתית, לפעמים זה פשוט מקרים שבהם אנשים מגלים דברים שלא ידעו קודם וישר קופצים לעמדת קיצון הפוכה, במקום להיכנס לשאלות העמוקות או להכחיש הם פשוט עוברים לצד השני ומרגישים שהם חכמים יותר.
אי אפשר לתאר כל מקרה באופן כולל אבל אין תשובה ברורה באמת בנושא, אי אפשר באמת לדעת דבר על ישויות אילו, כמו שדבורים לא יכולות להבין מכניקה קוונטית...

שואל השאלה:
אז שוב אנחנו חוזרים לשאלה אז מה הפתרון?
נניח והתייאשנו מהחיפוש, צריך לחיות כמאמינים או שלא?

כלומר ניתן לומר כי אם היה א-ל והוא היה רוצה שנעבוד אותו הוא היה מפזר רמזים ברורים יותר, אולם זה גם לא ודאי כי אולי עצם החיפוש זהו רצון הבורא?

ניתן להמשיך לחפש, זו אפשרות, אבל אני לא רואה למה לחיות כמאמין כשיש כל כך הרבה דתות ואמונות שונות לגבי האלים.

שואל השאלה:
כי אולי עצם זה שאני חי במודעות כזו או אחרת שיש דמות מעל ראשי ואני סוגד לה בצורה כזו או אחרת זו התכלית ורצון הא-ל?

אולי, ואולי גם האלים יכעסו עליך אם תעבוד את האלים הלא נכונים? אולי הם יעדיפו שלא תעבוד אף אל מאשר תעבוד אל מזוייף? אולי הם כלל לא רוצים שיעבדו אותם?

שואל השאלה:
אולי באמת. אז התשובה היא שב ואל תעשה עדיף?
או שב במקום שאתה נמצא כרגע?

אני מניח שאי אפשר באמת לדעת, אתה יכול להאמין במה שגדלת עליו או או להמשיך לחפש כל חייך, אני פשוט רואה את זה בתור עוד אחת מהשאלות הללו שמלאות רק בספקולציות וסיבוכים לוגיים שבדרך כלל מרוכזים סביב הנחות יסוד או ללכת במעגלים.
כמו האם יש פיות?
האם אנחנו חיים במטריקס/הולוגרמה/תכנה?
האם יש חייזרים באזור 51?
האם שליטי העולם הם בעצם האילומינטי? או שאולי הם אנשי לטאה?
האם אנחנו חלק מרב-יקום?
האם יש אימפריות של חיים חוצנים?
האם אנחנו ניסוי?
שאלות מאוד היפותטיות שתמיד יש סיכוי בהן אבל אין באמת דרך טובה לבדוק, מה שבדרך כלל קובע אם תיכנס אליהן ותנסה להצדיק את ההשערות הללו היא השאלה האם אתה מושקע רגשית בהן, יש אנשים שהרעיון של חייזרים מאוד קרוב לליבם וכאלה שפיות זה חלק מהפוקלור שלהם אבל לרוב הציבור בדרך כלל פחות אכפת, אבל אלים סוחפים מיליארדי מאמינים ולכן יש לנו תרגילים אינטלקטואלים עצומים של אנשים המנסים להוכיח ולהפריך אותן באופן לוגי או מדעי למרות שלא משנה מה נמצא אין לנו באמת קריטריונים לגבי מה יפריך או מה יאשר את קיומם.
האם לגלות שהעולם עתיק יותר ממה שאמר התנ"ך זאת הפרכה?
האם מורכבות החיים זאת הוכחה?
האם הפרכת יציאת מצרים מפריכה את האל?
האם העובדה שהעולם שלנו הוא היחיד שיש בו חיים שידוע לנו עליו מוכיחה אותו?
האם מסורות ואנשים שהופיעו להם אלים הינדים בחלום באותו האופן זו הוכחה?
האם העובדה שהקסטות ההודיות הן תוצר היסטורי זו הפרכה?
לא משנה מה יגידו יהיו תירוצים והסברים, כי אלים אינם רעיון ברור ומוגדר שאפשר בקלות להעמיד אותו במבחן.
עד שלא אמצא משהו שיוכל להעמיד שאלה זו למבחן אמיתי אני פשוט משאיר אותם בקטגוריה של "שאלות פילוסופיות לאמבטיה".

שואל השאלה:
כנראה יש לך מקלחות ממש ארוכות

כן, הן כן.

אני מאוד נהנתי לקרוא את מה שכתבתם :)
אני לא חושב שזה קשור לחוכמה אלא לדרך שבה גדלת, ילד שראה את האל כמשהו טוב יאמין בו(ויבחר בדברים התומכים בו) וההפך.
יש כאלו שרוצים יותר חופש ויש כאלו שפחות; יש אנשים בעלי ocd קיומי שגורם להם לחפור בנושא קצת יותר מידי וגורם לתוצאות מסוימות ועוד אלפי דוגמאות כאלו.

שואל השאלה:
אינשטיין אמר בפירוש :

היה זה, כמובן, שקר מה שקראתם אודות הכרתי הדתית, שקר שחוזרים עליו באופן שיטתי. אינני מאמין באלוהים אישי ומעולם לא הכחשתי זאת, אלא הבעתי זאת בבירור. אם יש בי משהו שיכול להיקרא דתי, הרי זוהי ההערצה הבלתי המוגבלת למבנהו של העולם, עד כמה שהמדע שלנו יכול לגלותו..."

לאיזו קטגוריה בדיוק נכנס הרמב"ם?

איינשטיין האמין במה שנקרא "אלוהי שפינוזה" שזה פחות או יותר פאנתאיזם לפיה הוא קרא לטבע עצמו אלוהים אבל לא האמין שהוא ישות תבונית, למרות זו הוא היסס לקרוא לעצמו פאנתאיסט ואמר שאין הוא יודע אם הוא יכול באמת לקרוא לעצמו כך.