סיטואציה : כל החיים הייתם בטוחים שההורים שלכם אלו ההורים הביולוגיים שלכם , ואז מתישהו הם אומרים לכם שבעצם אתם מאומצים .

בורח מהבית.. ברצינות.. אומר להם בדיוק ככה ומתפרק בבכי

הייתי עצוב מאוד, אך אני יודע שיש לי הורים שדואגים לי וזה לא מעניין אותי ההורים הביולוגיים, הם לא יודעים עליי דבר.

הייתי אומרת טוב

אני חושבת שהייתי בסדר עם זה, בכל זאת ההורים כרגע הם ההורים שגידלו אותך ודאגו לך כל החיים אז אני לא חושבת שהייתי נפגעת. זה כן היה גורר המון מחשבות אבל הקאצ' הוא לא לתת לזה ביטוי במחשבה.
בנוגע לחברים, הייתי אומרת הכי ישיר והכי בפשטות לחברים המאוד קרובים. כל השאר? לא עיניינם.

לא מאמינה להם, אני מאוד דומה לשניהם.

האמת שזה די הגיוני כ אני לא דומה לאף אחד מהמשפחה שלי בכלל
רגע...