למה שירים עצובים ודכאוניים תמיד נחשבים יותר איכותיים משירים שהם לא?

מסכימה לגמרי אבל אולי חושבים שזה עם יותר רגש או משהו

כי הם כביכול שירים עם משמעות, מסר ועומק, ושירים קצביים ו'שמחים' הם בדכ רדודים

שואל השאלה:
אז אני אגיד לכם מה. אני מקשיבה למלא סגנונות ויש מלא שירים שהם "שמחים" בהרגשה שלהם, והם קצביים וכיפיים והם מדברים על דברים שהם מעבר למסיבות ואהבה. חוץ מזה, מה עם מקצב? לחן של השיר? רק המילים חשובות? תכלס למוזיקה יש כמה תפקידים, ואם יש שיר שגורם לי לרקוד, מבחינתי גם אם הוא מדבר על חתולים הוא איכותי באותה מידה כמו שיר שגורם לי לבכות את החיים שלי.

את צודקת זה תלוי בשיר , זה נכון שיש שיר של סטטיק ובן אל ומצד שני של טיפקס שאין מה להשוות , ממש אוהב את טיפקס ,אבל בעיקרון זה הרוב

בדרכ ששיר דיכאוני המילים יותר עמוקות וזה מה שהאמן כותב מהלב, שיר שמח, הוא יותר קליט עם מילים פחות עמוקות

זאת לא הכוונה.
שירים 'דיכואנים' הם בדרך כלל עם משמעות מסוימת, יש לזה איזה מסר או שיתוף של איזשהו כאב.
השירים ה'שמחים' האלו עם שלוש מילים בפזמון, אני לא רואה מקום להשוות.
ברור שיש שירים קצביים אם משמעות, אבל זאת בדרך הכוונה כשאומרים את זה.

אין סיבה הגיונית