אני מרגישה כל כך מנודה ...(אני פורקת,אשמח אם תקראו)

אני גם הייתי ככה בגיל 14 הייתי מאוד מנודה היו אחרי שנה בבית ספר חדש 2 חברים וגם אלו מהבית ספר הקודם שאני שומר איתם על קשר עד היום, כל הזמן הייתה חבורה שהייתה נפגשת ממבלה ואני יושב בבית מול המסך רואה אותם נהנים מחייכים טוב להם, חלקם היו חברים שלי...


היום יש לי חברים משלי אבל עדיין הייתי כל כך שמח להגיע אפילו למפגש אחד זה היה עושה לי את כל השנה טובה...

לדעתי את לא טיפשה והרבה אנשים עוברים את המצב הזה. הרגשתי מאוד כשאמרת שאת צריכה להגיד להם "תהנו" ולא ללכת איתם.
אני גם נממצא בתהליך הזה כמוך, רק שבסופו של דבר אחרי ניסיונות הצלחתי להציב את עצמי ברף שמזמינים אותי וכך שעשיתי עם חברים על האש ואני בישיבות אבל עדיין לא חושב שמספיק. ופגישה עם ידידות אצלי שואף לאפס

תקשיבי אני גם כמוך עד לא מזמן לא היו לי ביכלל חברים אני הייתי כל היום יושבת לבד בבית ובבית ספר אבל הייתה לי חברה אחת שפעם אחת יצאתי איתה לטייל ופיתאום הכרתי הרבה ילדים חדשים ועכשיו הם מזמינים אותי לצאת כל יוםם אז אני גם מציעה לך לעשות ככה וגם תזכרי שחברים מתחלפים החברות שיש לך עכשיו עוד מעט יתחלפו ויבוא יום שאת תמצאי את החברים לחיים שלך

מבינה אותך וחוויתי את אותם הדברים... דבר ראשון, תזכרי שהם לא שווים את העלבון שלך, הם צריכים להרגיש רע ולא את. דבר שני, אני מבטיחה לך שזה ישתנה, את תמצאי את החברים האמיתיים שלך, שיאהבו אותך בדיוק כמו שאת, ואת אותם. לי למשל, היה נורא קשה ביסודי, אני לא אפתח את זה, אבל מצאתי לעצמי מסגרות אחרות (כמו תנועת נוער למשל), ושם היו לי חברים אמיתיים, שהם כמו המשפחה שלי עד היום. אמנם בבית הספר היה קשה, אבל נורא ציפיתי לתיכון. עליתי לתיכון אחר מכמעט כל השכבה שלי ביסודי, פתחתי דף חדש ומצאתי אנשים שאני אוהבת. אני מבטיחה לך שיהיה בסדר.
חוץ מזה, יש לך חברה חדשה עכשיו :)
מוזמנת לדבר בפרטי 3>

אל תדאגי.. גם אני עד עכשיו לא הלכתי לאף בת מצווה של בנות מהכיתה או מהשכבה שלי.. כשחושבים על זה, הבת מצווה היחידה שהייתי בה זה של חברה שלי.. בכל אופן, פשוט אל תדאגי מזה... אני בטוחה שאת לא טיפשה כמו שאת חושבת שאת...
ואת תמיד יותר ממוזמנת לשלוח לי הודעה בפרטי! :)
אני כאן לכל מה שאת צריכה :)

שואל השאלה:
אני פשוט קוראת את מה שכתבתם עם דמעות בעיניים .

יש לזה סיבה כי לי יש סיבה?

אני כל כך מבינה אותך את לא יודעת כמה,
זה עובר בשלב מסוים בחיים ואני בטוחה שהרבה עברו או אפילו עוברים זאת עכשיו.
אני מציעה לך לנסות להכיר ילדים אחרים כי לכולנו ברור שהם לא חברים אמיתיים.
אפשר ילדים מהשכונה או מכיתות אחרות או אפילו כמה ילדים מכאן מהסטיפס.
אם באלך לדבר איתי את באמת יותר ממוזמנת ואני אשמח להיות חברה שלך

את לא בכיינית. כלום מזה לא באשמתך, באיזשהו שלב לצערי תצתרכי להשלים עם העובדה שחברים אמיתיים תמצאי מאוחר יותר. ילדים בגילאים שלך יכולים להיות מאוד רעים, אל תקחי ללב. זה לא באשמתך, בסוף הם יתחרטו ואת תחגגי.

קודם כל, ממש לא רק טיפשים נעלבים מזה שלא מזמינים אותם לבת מצווה, וואלה את צודקת, זה פוגע, במיוחד כשאת מרגישה שהן די קרובות אלייך, או לפחות מספיק קרובות בשביל להזמין ואם זה היה ההפך את היית מזמינה. אבל ילדים זה עם חרא, ואין מה לעשות, בסופו של דבר את תסתכלי על זה עוד כמה שנים ותגידי לעצמך שזה לא היה שווה את הדמעות שלך, וגם לי זה קרה שלא תחשבי. פשוט היום אני כבר לא אזמין את מי שלא מזמין אותי, ואני לא אזמין מישהו שפגע בי בעבר, וככה תעשי גם את . גם לך יהיו אפשרויות לחגוג אהובה שלי. בסופו של דבר יהיו, גם אם הכל נראה ומרגיש חרא ורע. תקחי את זה כחוויה שהיא פחות נעימה ומשם רק אפשר לעלות ולצמוח להיות אדם שאת רוצה, ובידיוק לא להיות אותם ילדים מגעילים .

את פשוט מהממת

טיפשיים? זה שאת מודעת לזה לא הופך אותך לטיפשה
בנות כאלה אל תקראי להם בכלל חברות
הן לא ראויות לזה. כי חברה זה להיות נאמנה לשנייה לשתף אותה ולגרום לה להרגיש רצויה לא משנה מה. ובטח להזמין אותה למסיבות.
תעזבי כאלה בנות .מגיע לך יותר...

תקשיבי אני גם הייתי ככה הרבה מאוד שנים וביסודי הייתי יכולה למצוא את עצמי מתקשרת לכל הבנות באנשי הקשר שלי גם עם אני לא אוהבת אותם וכל זה רק כדי שיהיה לי קצת חברה ואחרי שבאמת הבנתי שהבעיה פה שהיא שאני טובה מדי לאנשים ושאני רגישה מדי התחלתי לבנות את עצמי אבל כל זה קרה רק כי עליתי לחטיבה. גם בחטיבה היה לי קשה והחברות שלי היו לא חברות אמתיות( כאילו הם כן היו נאמנות והכל פשוט לא הרגשתי בנוח להפתח אליהם) וגם בחטיבה לא הוזמנתי הרבה פעמים ומה שקרה בסופו של דבר זה שעברתי שוב בית ספר ושם הכרתי ילדים שאני אוהבת ומשם כבר הכל השתנה ואני ניהיתי בעלת ביטחון ומוזמנת למקומות כמו איך שזה נקרא. את פשוט צריכה למצוא את הילדים שאת אוהבת גם עם הם לא מאותו אזור שלך

את צודקת גם אני הרגשתי ככה, אבל אין מה לעשות יש לי את החברות שלי האמיתיות וזה בעיקר בני דודות שלי, דבר ראשון זכרי את לא שווה אותם לכל דבר שאת עושה את לא חייבת להזמין גם אל תתייחסי אליהם ככה זה יראה שהם לא מעניינות אותם צאי לבילויים עם אנשעם אמיתיים תיהיה מי שאת ואל תשתני בשביל אף אחד

את תראי שלא משנה מה או בגיל 12 או בגיל 17, תמיד יש תקופה שמבינים מי הם החברים שלך, ברור שיהיה לך קשה פשוט תנסי למצוא חברות חדשות

למה שרק טיפשים יעלבו שלא מזמינים אותם? כולם נעלבים כשלא מזמינים אותם..
חוץ מזה, אין לך מה לדאוג, את עוד צעירה. ותאמיני לי, הפסד של שלהן שהן לא מזמינות אותך! אני בטוח שאת אדם טוב, ותחייכי! יש לך עוד חיים שלמים לפנייך

תחייכי! אל תיפגעי מזה, תמשיכי הלאה. אני בטוח שאת אדם נפלא ואת תכירי כל כך הרבה אנשים שאת לא תזכרי בכלל את אותה הילדה.

מהממת אני מבינה את ההרגשה שלך אבל הם לגמרי לא שווים אותך את תגדלי ותכירי עוד הרבה אנשים שיאהבו אותך