דתיים/חרדים, מה היא דעתכם על חילונים? וחילונים מהי דעתכם על דתיים?

אני דתייה, אין לי בעיה עם חילוניים שיחיו את האורח חיים שלהם איך שהם רוצים רק שלא ישפטו דתיים/חרדים.

אני חילונית, אין לי שום בעיה עם דתיים. שיחיו את החיים שלהם חח

אני חילוני מאוד ואין לי בעיה עם דתיים רק שלא יטיפו לי מה נכון ומה לא

אני דתי ולמשפחה שלי יש כמה חברים טובים שהם חילונים שאנחנו תמיד יוצאים איתם לטיולים ועושים איתם מנגלים וכאלה ואנחנו מסדרים מעולה,אין באמת הרבה הבדל בינינו..

אני חילונית. כמו שיש דתיים קיצוניים יש גם חילוניים קיצוניים. אף אחד מהשניים לא טוב. רוב הדתיים הם ממש סבבה! (וגם רוב החילונים. אף אחד לא מושלם)

חרדי.
החילונים הם מסכנים. עם מה בדיוק הם יבואו לעולם הבא?

חילונית-
דעתי-אנשים שמחוברים לדת

אני מסורתי אז אין לי בעיה אם אף אחד מהם.
אני משתייך גם לצד הדתי וגם לצד החילוני.

ג'חנון&צ'יל, הדתיים הקיצוניים - הם השלמים. אביא לך את דבר יהחזון איש זקוצ"ךל (אחד מגדולי הדור הקודם).

"כשם שהפשטות והאמת הם שמות נרדפות, כן הקיצוניות והגדלות שמות נרדפות, הקיצוניות היא ההשתלמות של הנושא, הדוגל בהבינוניות ומואס בקיצוניות, חלקו עם הזיפנים או עם חדלי תבונה.

אם אין קיצוניות אין שלמות, ואם אין שלמות אין התחלה, ההתחלה היא בקושיות ופרכות מתמידות, והתמימות היא התרצן החריף המכונן דבר דבור על אפנו ועל אמתתו.

רגילים אנחנו לשמוע בחוגים ידועים, כמכריזים על עצמם שאין חלקם בין הקיצונים, ומשאירים בכל זה לעצמם זכות ישראלי נאמן באמונה מספקת לתורה וד"ת, ומרשים אנחנו לעצמנו להגיד מנקודת משפט, כמו שאין באוהבי חכמה אהבה למיעוטה ושנאה לרב חכמתה, כן אין באוהבי תורה ומצוה אהבה לאמצעיות ושנאה לקיצוניות.

כל יסודי האמונה, י"ג העיקרים, והמסתעפים, המה תמיד בסתירה נמרצה עם המושכלות הקלות ושטף החיים המפותחות תחת השמש, והכרתם הבהירה, והמתורצת, והמושיטה דוקנות יתירה באמנותם, היא נועם הקיצוניות.

ואלה שמעידים על עצמם שלא טעמו מתק קיצוניות, מעידים יחד עם זה שהם חדלי אמונה בעיקרי הדת לפי כח עיוני ורגש נפשי, רק בחבלי יחוס-מה הם מתיחסים אליה, והקיצונים, לעמק נפשם, בכל רצון היותר כביר לחמלה על חדלי הקצה, לא ירחשו כבוד ויקר לאלה מתנגדיהם, והתהום המפסיק ביניהם, כאשר נפגש במעשים ממשיים המחוללות בהכרח טבען מריבות וקטטות, יוסיף את הקרע לאין מרפא.

הבינוניות שיש לה זכות הקיום, היא מדת הבינונים האוהבים את הקיצונות ושואפים אליה בכל משאת נפשם, ומחנכים את צאצאיהם לפסגת הקיצונות, אבל מה עלובה הבינונית הסואנת בוז לקיצונות.

חובת חינוכנו לקיצונות! הזיון של החינוך הוא, לטעת בוז וגיעול נפש להמתעוללים בקיצונות.

אמנם, לרוח הרותח בלב הנוער, לא יבצר להוציא משפט מרותח על האישים הפרטיים של המתעוללים, ובמדת ההפרזה, אך התפתחות הנוער לאהבת תורה באמת, הדרושה להתפעלות נפשי ונעימות שמימי, לא יתן לתת מעצורים על דרך החיים המוליכים ליושבים בעטרות ונהנים מזיו.

אלה המכוננים בתי חינוך ממוצעים, לא הצליחו, בשביל הזיוף שיש באמצעיות, ולב משכיל הולך ומזניח את הזיוף, החינוך שלהם, נותן את הצדק להחניך לפנות עורף להחוקים המושלכים עליו שלא לרצונו, ולהאמונות המעיקות לבו.

נגד זרם החיים, ואת סוד הקיצונות גזלו ממנו, בהתעולל בה גם הוריו ומוריו" (קבוץ אגרות לחזון איש, חלק ג, אגרת סא).

מסורתית. אין לי בעיה עם שני הצדדים

אני חילוניה ואין לי שום בעיה עם דתיים שיחיו איך שהם רוצים. רק שלא ישפטו אותי או יגידו לי מה נכון ומה לא. אפשר להסכים פשוט שלא מסכימים על דעות מסויימות.

אני חילונית ואין לי בעיה עם דתיים ההורים שלי גרושים ואבא שלי דתי אבל כן יש לי בעיה עם החרדים (לא עם כולם) רק עם אחה שחושבים שלימוד תורה ודת הרבה יותר חשוב מהבריאות שלהם או מכל דבר אחר, תסכנו את עצמכם אבל אתם גם מסכנים אותנו

דתייה ואני סבבה לגמרי עם חילונים ויש לי גם כמה חברות חילוניות אז...

^ אז חבל מאוד שיש לך חברות חילוניות.

מה עם "חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ וּלְשֹׁמְרֵי פִּקּוּדֶיךָ" (תהילים קיט, סג)? כלומר שצריך להיות חבר של אנשים אשר יראי אלוקים ושומרי מצוותיו.

^^ אני לא האנונימית.
לא בוחרים חברים אם הם מאמינים בה' או לא. בוחרים חברים לפי כנות, חברות, אמון שהם תמיד יהיו שם לצידך.
תתפלא אבל גם החילוניים יכולים להיות חברים טובים שיעזרו לך.
לפעמים יש חברים חילונים שהם חברים יותר טובים מהדתיים

אני דתייה ואני לא חושבת יותר מדי
כיאלו אני לא יכולה להחליט עליהם

^^ הפסוק שהבאתי מלמד אותנו שכן צריך לבחור את החברים על פי הרמה של יראת אלוקים שהלם ושמירת מצוותיו. את מציגה את זה כאילו, שזה משהו "שולי", חס ושלום, ומדובר בדבר שהוא ברומו של עולם.

"נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר: "הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע, וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת" (אבות, פרק א, משנה ז).

המלך יהושפט (שהיה מלך צדיק) נענש על כך: "וַיִּתְנַבֵּא אֱלִיעֶזֶר בֶּן דֹּדָוָהוּ מִמָּרֵשָׁה עַל יְהוֹשָׁפָט לֵאמֹר: "כְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ פָּרַץ ה' אֶת מַעֲשֶׂיךָ"(דברי הימים ב כ, לז).

אני יכול להוסיך עוד מקורות, אבל זה די טירחא. מה שהבאתי - אמר להיות מספיק.

את חושבת שאת יותר חכמה מתנ"ך וחז"ל?

לא מסכים. אסור אפילו לצרוך מצוה, כמבואר באבות דרבי נתן. וזה לא חילול הה' להתרחק ממי שעובר על רצונו, אלא ההפך - הוא הנכון.

אם אתה רוצה לקרב - לא חייב להיות חבר שלו בשביל זה.

אני כבר עניתי אבל אני חייב להוסיף משהו...
אני מסורתי אבל אני קרוב מאוד לצד הדתי יותר. אני לא אומר לחילונים (שאלו רב החברים שלי) איך להתנהג אבל שלא יעשו אותו הדבר ויזלזלו במה שאני מאמין.

חבל לי קצת על חילונים שכל החיים שלהם חומריים ושהם לא הולכים בדרך היהודית
אבל מה אני כבר אעשה?

^ להתפלל עליהם. "השיבנו אבינו לתורתך, וקרבנו מלכנו לעבדותך, והחזרינו בתשובה שלמה לפניך".

מה אני אמור לחשוב? נו באמת...
אני חושב שהדרך שלי היא הנכונה, *וזהו*.
הם בני אדם בדיוק כמוני, זו בסה"כ בחירה של דרך חיים.

אני דתיה, ואני חושבת שחילונים טועים ולא הולכים בדרך הנכונה וחבל
מקווה שכולם יחזרו בתשובה

דתיה, מכבדת חילונים (דודים שלי חילונים וחברה של דוד שלי חילונית והיא מקסימה)

אני דתייה ואפילו יש לי חברות חילוניות
הם אנשים בדיוק כמוני אבל ההתנהגות שונה

אני הדתייה שיש לה חברות חילוניות ויש לי חברות דתיות והכל אבל אין שום בעיה שיהיו לי חברות חילוניות שהם מכבדות אותי ואני מכבדת אותן.
ולהפך מסתם להרחיק אנחנו מקבלות אחת את השנייה

חילונים עושים מה שבראש שלהם ולרוב אפילו לא אכפת להם שהם חוטאים

דתייה, ואין לי שום בעיה עם חילונים.. מכבדת אותם