הייתי בדיכאון במשך כל תקופת הקורונה, ואני חוזרת עכשיו לבית ספר...

תדברי על זה עם המחנכת
אני בטוח שהיא תבין אותך

שואל השאלה:
היא מבינה. אבל עדיין כל הסיטואציה עם לימודים וילדים מהכיתה מאוד קשה בשבילי.

שואל השאלה:
הן יודעות, הן לא מבינות בכלל את חומרת המצב שאני נמצאת בה, הן בוכות לחזור לבית ספר אבל לא מבינות את הכאב העמוק שאיתי.

עדיף שלא תבואי, הלימודים הרי לא חובה, בזמן הזה שלא תבואי אולי לאט לאט המצב ישתפר (אם אמרת שהשבוע את כבר מרגישה קצת יותר טוב) ואולי אם תהיה לך המוטיבציה תשלימי את המטלות של הלמידה מרחוק ואחרי זה איזה כמה זמן שתרגישי יותר טוב תנסי כבר לחזור לבית ספר.. זה מה שאני מציע, אבל תעשי מה שאת חושבת לנכון
בהצלחה

שואל השאלה:
אצלנו הלימודים חובה לצערי

אני בטוחה שתחזרי יחזור לך השמחה
גם אני הייתי ממש בדכאון ועכשיו אני חזרתי לשירות ואני במצב יותר טוב וגם אני מאובחנת

אגב יש כדורים שעוזרים לזה

שואל השאלה:
אני לומדת עד ה10 ביולי

היי יקרה,
נשמע שאת עוברת ימים לא קלים.. אני מתאר לעצמי כמה מאתגרת תקופת הקורונה היתה עבורך.. השעות הרבות בבית, עם המחשבות שמציפות את הראש ולא נותנות מנוחה, יכול להיות זמן מייאש.
נראה שהחזרה לשגרה יצרה אצלך הרבה לחץ ופחד, אולי בלבול ממה שהולך להיות, מאי הודאות שמקיף את הכל.
אני מתאר לעצמי כמה מטלטל זה יכול להיות.. מצד אחד הרצון לחזור לחברים ולצחוקים שאת מתארת ומד שני הריחוק שנוצר, חוסר העניין וחוסר החשק שמלווה אותך.
ניסית אולי לשתף את ההורים במה שאת מרגישה? אולי חברה קרובה?
לפעמים שיתוף ברגשות, במה שאת מרגישה וחווה, יכול להקל לך על הכאב לכן רציתי להזמין אותך לשתף גם אותנו.
אני מתנדב בעמותת סה"ר ויש לנו צ'אט אישי ואנונימי שדרכו ניתן לדבר עם אחד מאיתנו מתנדבים והמתנדבות.
ניתן לפנות אלינו בימים א-ה בין השעות 10 ל-12 בלילה, בימי שישי מהשעה 8 עד 13 ובשבת מהשעה 21 ועד 12 בלילה.
אני מצרף לך קישור לאתר שלנו, אנחנו כאן בשבילך, שלא תצטרכי להתמודד לבד.
מחכה לשמוע ממך,
מתנדב סה"ר

תדברי עם היועצת..