4 תשובות
זה נשמע טיפונת כמו חרדה חברתית אולי? או סתם ביישנות קיצונית... נראה לי שבסוף מה שעושה את השינוי זה להבין איכשהו שכולם שווים. שאחרים הם לא יותר ממך (או פחות ממך). והרבה פעמים גם אנחנו חושבים שלמילים שלנו ולהתנהגות שלנו יש ממש משמעות גדולה בעיניים של אחרים. שכאילו אם נעשה טעות ישר ירגישו וישר ישפטו... ואז קופאים.. לא זזים לא מדברים. נשארים פסיביים. ברגע שמצליחים לשנות את התפיסה הזו דברים משתנים..
אני מבין אותך.
כנראה גם אם תיהי כמה זמן עם מישהו את תפתחי אליו, אבל זה יקח זמן.
אם את רוצה ישר להיפתח את צריכה להתגבר על הפחד ולהגדיל את אזור הנוחות שלך.
אם ץנסי עכשיו להיפתח ישירות אני מניח תעשי שתרגישי פחד אבל עם הזמן והתרגול הוא יעלם ותוכלי להיפתח ישירות לכל אחד. :)
בברכה, לחם פיט.
כנראה גם אם תיהי כמה זמן עם מישהו את תפתחי אליו, אבל זה יקח זמן.
אם את רוצה ישר להיפתח את צריכה להתגבר על הפחד ולהגדיל את אזור הנוחות שלך.
אם ץנסי עכשיו להיפתח ישירות אני מניח תעשי שתרגישי פחד אבל עם הזמן והתרגול הוא יעלם ותוכלי להיפתח ישירות לכל אחד. :)
בברכה, לחם פיט.
את לא חייבת להיפתח בפני כל אחד. אני מבינה את הפחד להיפתח בפני אנשים שיכול להיות שיפגעו בך בעתיד, את חוששת וזה הגיוני לחלוטין.
תחשבי על אנשים שחשובים לך ושאת חשובה להם- תחושת הביטחון בקשר היא הכרחית. קחי את זה בשלבים- צעד אחר צעד, תיפתחי, תראי גם את הצדדים הפגיעים שלך, את לא חייבת להיות מרוחקת כל הזמן.
תחשבי על אנשים שחשובים לך ושאת חשובה להם- תחושת הביטחון בקשר היא הכרחית. קחי את זה בשלבים- צעד אחר צעד, תיפתחי, תראי גם את הצדדים הפגיעים שלך, את לא חייבת להיות מרוחקת כל הזמן.
אם את רוצה לבנות קריירה בפוליטיקה תתחילי לדבר!
אם לא! תחכי שזה יבוא טבעי.
אגב בשנים אחורה, האישה הייתה ממעיטה ב לדבר, אלא רק עם משפחתה.
אם לא! תחכי שזה יבוא טבעי.
אגב בשנים אחורה, האישה הייתה ממעיטה ב לדבר, אלא רק עם משפחתה.