אני בכיתי ונשברתי לילה אחד ואנשים שחשבתי שהכירו אותי דיווחו עליי למשטרה

לא לסמוך על אף אחד

אני גם עברתי משהו כזה מבין אותך אין כל כך מה לעשות חוץ מלא לחזור לדבר איתם בחיים ולהכיר אנשים חדשים אם באלך לספר מה קרה ולפרוק אני אשמח לשמוע תשלחי הודעה:)

אל תסמכי על כל אחד,
בסוף הם יאכזבו אותך.

זה קצת קיצוני לא לסמוך על אף אחד. אמון זה לא משהו שנותנים אלא משהו שמרוויחים. מי שמוכיח את עצמו שוב ושוב ושוב בשלל סיטואציות שונות עם שלל אנשים מגוונים, ויש לו אופי יציב והתנהגות שאת יכולה לצפות איך היא תהיה בעתיד- אפשר לסמוך עליו.

איך את יודעת שהם התכוונו לפגוע בך? אולי המשטרה יכלה לעזור לך?

צירפתי גם אחלה סרטון.

גם עליי חברים מהכיתה דיווחו. המשטרה והמחנכת והיועצת שלי הופיעו בדלת והכריחו אותי לראות פסיכיאטר. רציתי לחנוק את מי שדיווח אבל עד היום לא גיליתי מי זה.
אני לא סומכת על אף אחד מהם ועברתי בית ספר, אמנם אחרי שנה מהמקרה הזה אבל עדיין יש לי טראומה(:

יקרה,
נשמע שהתאכזבת מאנשים שסמכת עליהם, תחושת הבגידה בטח מכאיבה ופוצעת..

מתארת לעצמי שנפגעת כל כך, עד שאת לא מרגישה שיש לך את האפשרות לפתוח את הלב שלך שוב ולסמוך על אחרים, את אולי מרגישה שהכי בטוח עבורך פשוט לבטוח רק בעצמך, להשאיר את הדברים הכואבים שיהיו רק שלך, מוגנים ובטוחים מפני העולם שבחוץ..

יקירה, יכול להיות שהשמירה של הכל בבטן, תוביל אותך להרגיש גדושה, מוצפת בכאב ובסבל בלי יכולת לשתף אותו עם אחרים.. במקרה כזה מזמינה אותך להרגיש בנח להיכנס לצ'אט של עמותת סה"ר, מקום אנונימי ובטוח, נטול שיפוטיות, לשתף, לפרוק, להתייעץ, תוכלי גם לחשוב יחד עם המתנדבים איך להגיע למצב שאת סומכת יותר על האנשים שסביבך.

תמצאי אותנו בימים א'-ה' 10:00-00:00, בשישי 8:00-13:00 ובמוצ"ש 21:00 עד חצות. הלינק מצורף למטה.

שמרי על עצמך,
מתנדבת סה"ר

האשמה היא בך, חברים כאן לא יזעיקו משטרה אם לא העלית שאלה שהדאיגה אותם, לכן אני מציעה לך לשקול מילים בכל שאלה שאת מעלה כאן או בכל פורום אחר