יש לי גמגום ואני מפחד מעתיד שלי, אני כן מנסה לעשות דברים בכוחות עצמי, מה אקרה בתחומים שצריך דיבור עם אנשים? זה הדאגה

גם לי יש וגם לאבא שלי והכל בסדר, הוא הסתדר, אני בטוח שגם אני ובטוח שגם אתה :)

שואל השאלה:
תודה על החשיבה החיובית שלך, יש לך עצות טובות בשבילי?

אין ממש דרכים לטפל בזה.. בעיקר לא לחשוב על הגמגום שלך. היה לי תקופה שהייתי ממש בדיכאון בגלל הגמגום וגמגמתי יותר ויותר. פשוט לפני שאתה רוצה לדבר אל תחשוב בכלל בכלל על הגמגום והכל ישתפר..
תשכח שיש לך את ה"בעיה הזאת"

שואל השאלה:
איך הגמגום שלך משפיע על התקשורת עם אנשים זרים ברחוב? נגיד אתה בחנות וצריך עזרה מהמוכר, נגיד שאולים אותך שאלות איפה הרחוב x נמצא, הוא סתם אנשים מתחילים איתך כי אתה נראה נחמד. אותי אישית זה מפחיד אני תמיד נעזר בפלאפון שלי כותב להם שם את מה שאני רוצה להגיד

אצלי הגמגום מתבטא בעיקר במצבי לחץ.. אני מנסה להתגבר על זה ומנסה להשאיר את השיחה נורמלית ובלי תקיעות. כשאני רואה שאני מתחיל לגמגם אני לוקח נשימה עמוקה וממשיך. אם אתה רואה שהבן אדם לא מכבד אותך פשוט אל תדבר איתו. בחיים לא התחילו איתי אבל שוב אני אומר, אל תחשוב שיש לך גמגום ולא תרגיש את זה בחיים שלך.

שואל השאלה:
זה לא פשוט לא לחשוב שיש לי את הבעיה, אני צריך כמה שיותר להיחשף ולבחוץ וככה אצליח כל פעם קצת להשחיל מילה פה ושם

גם לי זה קשה לא לחשוב על זה.. אבל אני חושב שאולי יש פתרון. תנסה לדבר עם אנשים, לא יודע מה, לשאול מה השעה ברחוב, להיכנס לחנות ולשאול דברים, להיות עם ביטחון בשאלות והתשובות שלך וככה תשתפר ותתנסה. אני גם אעשה את זה אולי..
סתם לדעת בן כמה אתה?

שואל השאלה:
בן 21
תודה על עצות שלך

בכיף :) למרות שאני בן 16. אתה אמור לתת לי עצות חח
רגע אז תגיד לי, איך זה לגמגם בצבא? בחיים ?

שואל השאלה:
יש לי פטור מהצבא, יצא שגם שירות לאומי לא עשיתי, בחיים עצמם בנוסף לגמגום קשה לי כי אני בעל חרדה חברתית, אבל מנסה לעשות דברים לבד ולא להיות תלוי באחרים, הגמגום כן מקביל אותי אבל מנסה להסתכל על מה שיש לי ולא על מה שאין לי, פשוט לתת לזמן לעשות את שלו בהכי אופטימיות :)

תמשיך בגישה הזאת! אם תצטרך עוד משהו תגיד לי בפרטי :)

שואל השאלה:
תודה רבה לך אני לא אתבייש לשלוח לך הודעה (:

:)