תשובה אחת
יש לך סיבה להיעלב.
אני בדיוק הייתי במצב שלך רק עם סבא שלי. פשוט אמרתי לו תקשיב, אתה יכול לחשוב מה שאתה רוצה אבל בסופו של דבר אתה פוגע, מאוד. ברגע שהתחלתי לפתח הפרעות אכילה גם אני הבנתי כמה שהמילים שלו נכנסו לי לראש.
היא לא חיה איתך, היא לא יודעת את הרגלי האכילה שלך או את המשקל שלך ואל תתני לה להעליב אותך ואל תתני למילים שלה להיכנס לך לראש. אם את לא רוצה לדבר איתה בעצמך ולהגיד לה שזה פוגע בך תבקשי מאמא/אבא שלך שידברו איתה ויגידו לה שתפסיק עם זה. כי זה באמת יכול להוביל לדברים לא טובים שלא שווים את זה