פוחד ללכת לפסיכולוג (פירוט)

תשב בבית מול מחברת,תרשום את הבעיות שלך, ולכל בעיה תרשום לצידה פיתרון, ככה תעבור על כל הבעיות

היי אתה ממש לא אפס, מותר לך להישבר לפעמים אתה אנושי יש לך רגשות, זה לא בהכרח מאכזב עם תחליט ללכת לפסיכולוג ולדבר איתו זה ירגיע אותך וגם את המשפחה שלך בשביל השקט הנפשי שלך. אתה יכול לשלוח לי הודעה עם תרצה לדבר.(:

R

Reina_

לדעתי אתה צריך לשתף אותם במה שקורה, גם לא בפרטי פרטים אתה כן צריך את זה וזה יעזור לך, זאת בכלל לא בושה ואתה צריך ללכת, בנוסף אם אתה מעוניין לשתף אתה יותר ממוזמן, אני אשמח לנסות להיות "פסיכולוגית" שלך :)

b

brooklynbbe

אתה בכלל לא אפס! הרבה מאוד אנשים הולכים לפסיכולוג וזה בסדר גמור, אי אפשר תמיד להסתדר לבד וזה מאוד חשוב לדעת לבקש עזרה כשצריך.
תבדוק דרך קופת החולים שלך אם אתה יכול לקבוע תור לבד בלי לערב את ההורים, אם לא, אז תסביר שאתה פשוט זקוק לחוות דעת מקצועית ושזה משהו שהרבה עושים.

H

Helvete

לכולם יד שריטות והעולם היה מקום הרבה יותר טוב אם אנשים היו הולכים לטיפול, הכל בסדר איתך פשוט יש לך בעיה שאתה צריך לפתור
אתה לא חייב לספר להורים אתה יכול לפנות ליועצת בבית ספר ולעשות את זה דרכה

v

vvex

תדבר עם מישהו קרוב על האפשרות הזאת - חברים, חברה, אחים, אחיות, ידידה, מישהו.
קודם-כל אל תישאר עם זה לבד! אחרי זה שתרגיש חזק מספיק תשתף את ההורים. ואתה ממש לא אפס! תוציא לך את זה מהראש!! להיפך, לנסות לטפל בעצמך זה דבר אדיר, וגם להכיר בחולשות!
להיות אפס זה כמוני - ים בעיות, עוצם עיניים ומקווה לטוב. אדם גדול מכיר את הבעיות שלו ומטפל בהם!
אם אתה צריך לדבר בוא לפרטי

א

אייל ק

שואל השאלה:
המשפחה שלי חושבת שהכל בסדר איתי... כלום חושבים שהכל בסדר...
אני מצליח להחזיק את זה כבר 4 שנים ולשחק את עצמי שמח אבל זהו אני כבר לא יכול יותר...
אבל איך להגיד להם את זה? סתם בבום אני אגיד להם שאני עומד להתפרק מבפנים ואני חיי בעצב כבר שנים ומסתיר את זה מהם?...

אנונימי

אתה לא אפס ולא כל דבר אפשר לפתור בעצמך ולפעמים קשה ולבקש עזרה כי אתה מרגיש שאתה יכול להיסתדר לבד בעולם ושאתה חזק ולא נשבר אבל לפרוק למישהו לא מקטין אותך כבן אדם ולא אומר עלייך כלום לך לפסיכולוג זה רק יעשה לך טוב ואם לא פסיכולוג החבר הכי טוב שלך הוא פסיכולוג מעולה אומנם לא מוסמך אבל הוא הכי קרוב אלייך וזה כמו פסיכולוג אישי תאמין לי זה עוזר

כ

כי הכריחו אותי

בני אדם חיה חברתית, הם לא שרדו עד עכשיו ע"י כך שהסתדרו לבד, רק בגלל שחיינו בקבוצות שרדנו והגענו לאן שאנחנו היום, אז להמציא את הגלגל מחדש זה מיותר, להעזר באנשים שאפשר לסמוך עליהם זה בסדר לגמרי ואפילו מומלץ, כמובן שכשאתה יכול לעשות משהו בעצמך בקלות אל תטריח אחרים סתם, אבל כשזה משהו שבאמת מצריך עזרה אני לא חושב שזה דבר רע לבקש. הם לא בהכרח יבינו אותך, כי מה לעשות שלהכנס לנעליים של אחר זה לא משהו שכל אחד יכול לעשות, אבל אולי ינסו לעזור בכל מקרה..

אני לא חושב שאתה חייב לחיות לבד, להשיג הישגים זה אחלה וזה טוב וחשוב, אבל להעזר באחרים זה גם בסדר גמור, לא כולם זאבים בודדים, והם גם לא חייבים להיות זאבים בודדים. (וזאבים בכלל חיים בקבוצות אז גם כאן אירוניה)

אנונימי

מבינה אותך.
אני חושבת שדווקא כדאי לערב את ההורים. קח אותם לשיחה רצינית ותספר להם מה אתה מרגיש. אני יודעת שזה עלול להפוך למוזר, שהם עלולים להיות מבולבלים, אולי ספקניים. אבל תעשה את זה. הם יוכלו לעזור לך.
וזה בסדר שאתה מרגיש צורך בפסיכולוג. אנשים רבים (וביניהם אני) לא מצליחים לפתור את הבעיות שלהם בכוחות עצמם, וזה בסדר,כי לפעמים זה באמת גדול עלינו. ואין בושה לבקש עזרה.

U

Underclass hero

אם אתה מחליט לספר להם אתה לא חייב לספר הכל לפרטי פרטים אתה יכול פשוט להגיד שאתה חווה קשיים והיית רוצה להיפגש עם פסיכולוג זה לגיטימי
אם אתה מחליט לא לספר מציעה לך מאוד לפנות ליועצת בית ספר או מחכנת אפילו

v

vvex

שואל השאלה:
אין לי רעיון לשם תמודדו:
תודה אבל לא נעים לי לשתף אותך בפרטים כי אני ארגיש שאני חופר לך ושאולי את צוחקת עלי...

אנונימי

עצם זה שהכל נראה מושלם איתך מראה על בעיה אין דבר כזה דבר מושלם תמיד יש דבר דפוק בחיים ואם תפיל עליהם בבום הם יבינו שהם פיספסו סימנים בדרך והם לא יתנגדו לפסיכולוג אני מאמינה וגם אם כן תילחם אני גם הרגשתי שאני מתפרקת ורציתי פסיכולוג שבועיים נלחמתי עם אבא שלי שיחתום לי כי זה פסיכולוג מהבית ספר אז זה לא עולה כסף שבועיים נילחמתי עד שהוא חתם לי על זה

כ

כי הכריחו אותי

מבינה לגמרי, האמת שהייתי לאחרונה "פסיכולוגית" של הרבה אנשים חממה שהבנתי זה עזר להם ועניין אותי, אבל ברור שאתה לא חייב זאת סתם הייתה הצעה, אם תתחרט אני פה :)

b

brooklynbbe

שואל השאלה:
זה פשוט ממש קשה לי כי אני רגיל לשחק את עצמי שמח ואני רגיל שההורים שלי חושבים שממש טוב לי בחיים וזה יכאב לי לנפץ את התדמית הזאת...

אנונימי

שואל השאלה:
תודה לכולם עזרתם לי מאוד.

אנונימי

^^אני גם עוברת משהו דומה... רק שאני צריכה לנפץ את התדמית בפני החברות ולא המשפחה.
אבל תאמין לי, הקושי בניפוץ התדמית יהיה שווה את זה, כי סוף סוף תהיה לך הזדמנות להתקדם לעבר האושר

U

Underclass hero

תחשוב על איזה מחיר תצטרך לשלם אם לא תבקש עזרה ואם לא תספר, אני מבינה את החששות שלך אבל אתה לא יכול להישאר במצב הנוכחי

v

vvex

זה ממש בסדר ללכת לפסיכולוג, אפילו לכל הסלבס יש, זו לא בושה

אנונימית

תסביר להם מה אתה מרגיש.

א

אורה ושמחה

שואל השאלה:
פשוט לא מסוגל...
עמדתי להגיד להם את מה שאני חושב אבל המילים פשוט לא יצאו מהפה ואמרתי במקום איזה בדיחה לא מצחיקה..
אני לא פשוט לא מצליח להתפרק מול אנשים ולשפוך את מה שבאמת עובר עלי.
אני תקוע בדמות של האדם שהכל בסדר איתו...

אנונימי

תראה, זה תהליך יכול להיות שיקח לך קצת זמן אתה לא חייב לספר להורים שלך כדי לקבל טיפול

v

vvex

אתה יכול לכתוב את זה ולהראות להם את זה

א

אורה ושמחה

מניסיון לך לפסיכולוג
אצלי שמרתי את זה בבטן חמש שנים לפחות את הדיכאון וכל זה וזה לא נגמר טוב ואם אתה רוצה לדבר אני פה

א

אני בכלל לא מוזרה ומשוגעת

התחושה שאני מקבלת היא שאתה מרגיש שלא רואים אותך.. תנסה לשתף במה שאתה יכול ורוצה, ותציע את האפשרות של הטיפול הפסיכולוגי. באמת שזה מאוד יעיל ואפיקטיבי, זה הציל אותי

ה

הארנב הורוד

זה קצת ישן אבל בכל מקרה,
יש פה מישהי בשם טרזה קייתרין והיא שומרת איזון בין שפה קלילה ומקצועיות, ממליצה

אנונימית