תשובה אחת
עקרון התנועה ניפגע בהסגרים שהיו, פגעו בחירותו של אדם לנוע בחופשיות ממקום למקום, בכך שהגבילו אותו
זכויות אזרחיות פוליטיות:
חופש למתוח ביקורת השלטון- זכותו של אדם לבטא את מחאתו על אופן התנהלותו ופעולותיו של השלטון (הביקורת בארץ נהדרת, ברשתות החברתיות, בתוכניות בטלוויזיה)
חופש ההתארגנות פוליטית- זכותו של אזרח להתחבר לקבוצה ובמסגרתה להשפיע על החיים הציבוריים ולהביא לשינויים חברתיים ופוליטיים (למשל המחאה של העסקים הקטנים או בעלי אולמות אירועים)
גישה סוציאל דמוקרטית:
לפיה לחברה יש אחריות כלפי כלל הפרטים המרכיבים אותה.
צמצמה את הפערים החברתיים והכלכליים בתקופת הקורונה בכך שעזרה לשכבות החלשות ע"י תשלום קצבאות (ביטוח לאומי, דמי אבטלה), יצירת מקומות עבודה ועוד.
המדיניות הכלכלית בתקופת המשבר נחלקת לשתי תקופות
בעת המשבר: פעולות סיוע לשם הישרדות משקי הבית, העסקים והארגונים (המגזר השלישי), ובעיקר
על-ידי אספקת נזילות והשעיית הוצאות ומיסים.
לאחר המשבר: פעולות לשם הצלת העסקים והארגונים והעלאת ביקושים לשם חזרה מהירה למסלול
של צמיחה מהירה.
אפשר גם להשתמש בגישה הליברלית, רק שצריך להסביר בצורה טובה ולנמק
זכויות אזרחיות פוליטיות:
חופש למתוח ביקורת השלטון- זכותו של אדם לבטא את מחאתו על אופן התנהלותו ופעולותיו של השלטון (הביקורת בארץ נהדרת, ברשתות החברתיות, בתוכניות בטלוויזיה)
חופש ההתארגנות פוליטית- זכותו של אזרח להתחבר לקבוצה ובמסגרתה להשפיע על החיים הציבוריים ולהביא לשינויים חברתיים ופוליטיים (למשל המחאה של העסקים הקטנים או בעלי אולמות אירועים)
גישה סוציאל דמוקרטית:
לפיה לחברה יש אחריות כלפי כלל הפרטים המרכיבים אותה.
צמצמה את הפערים החברתיים והכלכליים בתקופת הקורונה בכך שעזרה לשכבות החלשות ע"י תשלום קצבאות (ביטוח לאומי, דמי אבטלה), יצירת מקומות עבודה ועוד.
המדיניות הכלכלית בתקופת המשבר נחלקת לשתי תקופות
בעת המשבר: פעולות סיוע לשם הישרדות משקי הבית, העסקים והארגונים (המגזר השלישי), ובעיקר
על-ידי אספקת נזילות והשעיית הוצאות ומיסים.
לאחר המשבר: פעולות לשם הצלת העסקים והארגונים והעלאת ביקושים לשם חזרה מהירה למסלול
של צמיחה מהירה.
אפשר גם להשתמש בגישה הליברלית, רק שצריך להסביר בצורה טובה ולנמק
באותו הנושא: