כתבתי שיר לעבודה בספרות זה בסדר?

לילה של מחשבות


עוד לילה של מחשבות
עוד לילה של תהיות
עוד לילה מוצף בזכרונות

איך הדבר שגרם לי להיות מאושרת,
היום גורם לי להיות מפורקת
ואחרי הכל השארת גם צלקת.


לילות שלמים
לאחר חודשים ארוכים
אני אבודה במחשבות,
אבודה בזכרונות

ולחשוב שהאדם
שהיה קרוב אלי מכל,
הפך להיות
האויב הכי גדול.

אני לא מבינה פרידות,
לא מבינה את ההיגיון,
איך זה יכול להיות שיום אחד אתה הכל
ויום אחר אתה הופך לכאב הכי גדול.


והחיבוק שכל כך חסר,
החיבוק שהיה מעלים את כל החסר.

ולהתרגל לחיים שלא כוללים אותך,
למלא את החור שנשאר ממך.