אין לי כוח לחיים יש אנשים שמזדהים איתי?

תבקשי מההורים שלך ללכת לפסיכולוג
אם הייתי במקומך והעולם שלי היה מתפרק זה מה שהייתי עושה

משתתפת בצערך, גם אני עוברת עכשיו שני מקרי מוות אבל תזכרי שהם במקום טוב עכשיו ושומרים עלינו....! תחשבי טוב ויהיה טוב, עזבי את החברות האלה זה שטויות

תקשיבי אהובה שלי אני יודעת איך את מרגישה, לכולנו יש תקופות קשות, תקופות נוראיות ותקופות שגורמות לך לרצות למות.
אבל תכלס, להתאבד לא יעזור לך, הבעיות לא ייעלמו, את תיעלמי. הבעיות יישארו, ויכבידו יותר על האנשים הקרובים לך, כי לאנשים שקרובים לך וחשובים לך יהיה יותר קשה בלעדייך.
אם את עוד חיה כנראה שעדיין יש לך מה לעשות בעולם, ואת צריכה לנצל את הזמן הזה. אני בטוחה שסבתא שלך היתה רוצה שתיהי שמחה, ושההורים שלך אוהבים אותך גם אם לא אחד את השני, ושסבא שלך רק מנסה לבנות את עצמו מחדש.

לא להתאבד. ברצינות, את מוכנה לוותר על החיים שלך, רק בגלל זה? רק בגלל שקשה? כמובן שאני לא שופט, אבל תחשבי על כל ההשלכות. אני מאמין בך שאת מסוגלת, את בן אדם חזק הרבה יותר ממה שאת חושבת שאת.
אם תרצי לפרוק אני כאן

תקשיבי אני מבינה שזה לא קל.
לכולנו יש תקופות קשות. מאוד קשות...
אבל אנחנו צריכים להיאחז בזה שהכל יהיה בסדר. כל אחד בחיים שלו מתמודד עם קושי שנגזר עליו להתמודד איתו אבל זה לא אומר שדברים לא יהיו בסדר בעתיד.
אני מבקשת שתנשמי, תירגעי, תאכלי משהו ותפני לקו חם או אם יש לך מישהו לדבר איתו. דברים קשים אבל הם יהיו קצת פחות קשים אם נשתף אנשים בהם.
הכל בסדר. תשמרי על עצמך בשבילי.

גרמת לי לבכות אל תתאבדי בבקשה תנסי יותר להיות עם חברות שלך

ממ כן אני מזדהה איתך
אם את רוצה לדבר עם מישהי וליצור חברות דברי איתי בפרטי:)

היא לא כתבת שהיא רוצה להתאבד

אני מזדהה איתך

אנונימית יקרה
נשמע שאת בסערת רגשות ושגודש האירועים שפוקדים אותך בתקופה האחרונה כל כך כבד שאת כנראה, ובצדק, מתקשה להתמודד עם הכול, כי נראה שאלה באמת דברים כבדי משקל בחיים, וברור שכל אחד מהאירועים שציינת דורש המון כוחות ואנרגיות. אז לא פלא שאת חווה סוג של התפרקות, מעין שבירת כלים, כל הדברים החזקים בחייו של אדם נעלמים...זו התשתית של הביטחון שלנו והיא כאילו נשמטת לך מתחת לרגליים ואת מרגישה כנראה די אבודה בכל המציאות החדשה שנוצרה.
לכן יקירה, מציעה לך לא להישאר לבד עם המערבולת הזו שסוחפת אותך כנראה למחוזות של דכדוך אולי אפילו דיכאון, בכי וגעגועים למה שאיבדת ולא יחזור לעולם. את כנראה חווה את האבל והכאב של האובדן. האם חשבת לפנות לייעוץ מקצועי? שיחות עם איש מקצוע יכולות לעזור ובטח גם להקל על העומס הרגשי, וגם אולי "לסדר את קצת הראש", כלומר לארגן את המחשבות כך שלא יבלבלו אותך.
ובנוסף, מזמינה אותך, אם תבחרי בכך, להיכנס לצ'אט האנונימי של עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) לפרוק את הרגשות המציפים, לשתף, וגם להרגיש בנוח לכתוב מה שתרצי. המתנדבים שלנו נמצאים שם כדי להקשיב לך, לחזק, לתת כתף ברגעים קשים אלה, ואולי יחד ננסה למצוא דרכים להקל עליך.
תוכלי להיכנס דרך הלינק המצורף למטה.

שולחת לך חיבוק לחיזוק תמיכה ועידוד
בשבילך תמיד,
מתנדבת סה"ר