עד כמה החיים שלי גרועים מאחד ועד מיליון?

לא בקטע של כפיות טובה או משהו אבל באמת אני ממש בדיכאון (יש לי הפרעה נפשית) בתקופה האחרונה ולא פרקתי את זה באמת למישהו אז אני מרגישה בסדר לכתוב את זה.
עליתי השנה לכיתה ז וכל החברים שלי הלכו לבית ספר אחר. החברים החדשים שלי התגלו כצבועים ונצלנים ואני מרגישה לידם שפוטה ולא מוערכת.
החברה הכי טובה שלי שהכרתי השנה ניצלה אותי גם כן בשביל חברים וברגע שהיא מצאה לעצמה מקום בחבורה שלי היא פשוט זרקה אותי, התחילה לדחות אותי ולהתעלם ממני ולהתנהג ממש בקרות. היא גם ידעה שאני פגיעה ובכל זאת עשתה את זה.
החברה הכי טובה הקודמת שלי גם כן זרקה אותי אז אפשר להגיד שיש לי בעיות נטישה.
בנוסף לכל זה לפני שנתיים עברתי טראומה מאוד קשה עם ילד שהייתי מאוהבת בו ואז הוא ניצל ופגע בי מאוד.
ההורים שלי על סף גירושים ואני פשוט רוצה שכל זה יפסק.
אני רוצה לעבור בית ספר אבל אני מפחדת שלא יהיה לי חברים גם שם.
תודה לעונים, אם בכלל.