2 תשובות
נסי לדבר עם הורים שלך על זה או חברים. תעשי דברים חדשים.
יקרה,
שומעת במילותייך את הטלטלה שעברת בתקופת הקורונה, את העייפות, התסכול וחוסר הוודאות מכך שכולם ממשיכים ואת עדיין מרגישה מאחור.. מתארת לעצמי שאת מותשת ומובסת מכך שאת מרגישה לבד בהתמודדות הזו, מרגישה לא מובנת על ידי הסביבה.. וודאי את מרגישה לא יציבה, כאילו הקרקע מתחת לרגלייך נשמטה ואת נותרת להתמודד עם זה...
מהמילים שלך עולה המצוקה שבה את נמצאת, אל תישארי עם המשא הזה לבדך... אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) וארצה להזמין אותך אלינו, למקום מכיל ומקבל שבו תקבלי אוזן קשבת.. מצרפת לך קישור אל הצ'אט בו תוכלי לשוחח באופן אנונימי עם אחד המתנדבים שלנו... מוזמנת כעת או בכל רגע בו תרגישי צורך...
שלך,
מתנדבת סה"ר.