מה הדבר הכי מביך שקרה לכם בבית ספר?

אמרו ליד כולם שאני אוהב מישהי כשלא אהבתי אותה בכלל

בעטתי בכדור וזה בול פגע בתחת של המורה שלי
היא חשבה שמישי בעטה בה מביך מביך מביך

בכיתה ג' באמצע תפילה שיש שקט עשיתי אפצ'י ויצא פלוץ חזק על הדרך וכולן הסתכלו והתחלתי להאשים את הכסא

קבלתי מחזור באמצע שיעור ובאו לקחת אותי והקראש שלי וחבר שלו ישבו ממש מאחורי ויש סיכוי שהם איכשהו ידעו שקיבלתי, אופס

בעטתי כדור בתוך הבניין וכלום הסתכלו עליי כאילו רצחתי מישהו

נתקעתי בעמוד מול כל הבית ספר... נפלתי בעין גדי וחשבו שיש לי שבר עיקבתי כיתה שלמה הורידו אותי באלונקה ובסוף זה כלום...

קבלתי כדורסל לפנים וכולם חיכו לראות תתגובה שלי חחח זה היה כל כך מביך
וגם הפלקתי עם היד שלי בטעות בישבן של המורה שלי... כי היא הייתה מאחוריי ודיברתי עם חברה שלי תוך כדי ועשיתי תנועות מוגזמות עם הידיים ואז פלאק.. יאו זה היה ככ מביך

אוו ושכחתי רצתי בספורט והיה קונוסים ואז כל החוט של הקונס נתפס לי ברגלים והמשכתי לרוץ בלי לשים לב... חסמתי תפרצוף שלי כדי שלא יפגע בי כזור וזה פגע בבטן וזה היה מול כל השכבה והתכבצתי.... בתנועה מביכה

חחח לפני שנים היה תקוע לי נייר ארוך מאחורה .
ואני רק אציין שנכנסתי לכיתה וכולם נעצו בי מבטים.

אני לא אשכח את החוויה הזו

אני מתה ממה שכתבת חח
לי זה כמו בסרטים:
אני בכיתה של חננות ויש לנו איזה קטע כזה לתפוס שורה ראשונה במתמטיקה כי זה קשה חנו ואנחנו באמת ילדים שהם קצת בטעות. אס הייתי עם הציוד והכל ודפקתי ריצה ו.. מן הסתם נפלתי. לא נפלתי. עשיתי חליקה על כל המסדרון כל הספרים עפו. מזל שזה היה בשכבה של הזייניקים!!

דיברתי עם חבר טוב בטלפון בכיתה ואז בגלל שנינו לומדים קוריאנית קראתי לו אופפה *בדיוק כשאמרתי את זה אז היה שקט בכיתה* ופאק עד היום כולם קוראים לי בכיתה דונגסאנג(המבין;יבין).

עשו לנו פעילות שכבתית, לקחו אותנו לכיתה גדולה וראינו שם סרט(אנימה) *חשוב לציין- אני בוכה הרבה מכל דבר קטן*, באמצע הסרט פשוט התחלתי לבכות וממש ליילל בשקט ובאמת אף אחד לא שם לב.. עד שבסרט היה רגע די ארוך של שקט, שמעו את הבכי שלי וכולם הפנו אליי מבטים.
זה היה ממש מביך משום שכולם פשוט התחילו לצחוק עליי.

שואל השאלה:
אני מפסיקה לצחוק דיי "דונגסאנג"
(והנה אני מרגישה ממש קוריאבו כי הבנתי)