יש פה חוזרים בשאלה ? ואם כן למה חזרתם ?

זה כבר מילדות ככה אני אף פעם לא התחברתי לזה וזה משעמם ואני שונא את הדברים שאוסרים עליי אז כן

חזרתי בסימן קריאה

אני בתהליך, אבל בגדול בגלל נטיה מינית, ולא רק משהו בדרך חיים פחות הסתדר לי, והרגשתי שפה אני לא יכולה להיות שלמה ולהיות מי שאני

טכנית חזרתי בשאלה בגיל שלוש, אז אני לא יודע אם זה נחשב.

כן

אצלי זה הפוך,

אני הייתי חילוני והתקרבתי לדת
לגופו של עניין אענה על השאלה ממה שאני ראיתי מה 'קצת ניסיון חיים שלי'
רוב אלה שחוזרים בשאלה :
או שחיו בסביבה שחנקה ודיכאה אותם , כולל קיצוניות וניתוק קשרים בגלל מחלוקות בענייני דת (שאת זה הקדוש ברוך הוא שונא, פלוני זורק את בנו לכלבים וזורק אותו מהבית ומנתק ממנו את הקשר בגלל שהוא כבר לא דתי זה העבירה הקשה)
אבל עדיין הסיבה העיקרית היא--------------- פריקת-עול
הוא מגיע נגיד לגיל 17 ומחפש חיים יותר קלים,להתפרע ,חופש
מה שהוא רק לא לוקח בחשבון זה שהוא תמיד ירגיש ריקנות
'והנפש לא תימלא'
מעבר לזה על חילול שבת ושאר עבירות העונשים שהוא יקבל הם עצומים/לא נתפשים
ו 1 כזה מוכן בגלל הנאות של רגע להפסיד את העולם הבא שלו ולסיים את החיים בגיל 80 (זה עוד במקרה הטוב)
**********************
תשמע למשל בחוף הים מישהי שקוראת למישהו בשם 'עקיבא' לשחק איתה מטקות ,אתה ישר מבין שמישהו מאוד צעיר בגיל כזה עם השם הזה קרוב לוודאי שהוא בא מבית דתי ומחפש פריקת-עול ולכן זרק את הדת
ה'כאפות' שהוא יקבל מהחיים עוד לא התחילו !!

חליפה
אני מסכימה איתך מאד חלקית.
אני מסכימה שיש הרבה מא דיוצאים בשאלה בעיקר אלו שיוצאים בגילאי ה16-18 שיוצאים בגלל שהם באמת רוצים לפרוק עול ובטוחים ששם יהיה להם טוב וסבבה ולא יהיו להם את כל הדברים שהם מרגישים שחונקים אותם

אבל, ויש אבל גדול לא כולם כאלו.
אני יכולה לתת לך דוגמא מעצמי שאני יצאתי בעיקר בגלל הנטיה המינית שלי גם כדי שאוכל לחיות את חיי כפי שאני רוצה אבל גם כי אני חושבת שכשמגיל צעיר אתה יודע שכאן אתה לא תוכל לחיות את חייך כפי שאתה ובנוסף את רואה איך הסביבה שלך מגיבה לזה, ותאמיני לי את לא רוצה לדעת איזה גרוע ההורים שלי הגיבו שאמא שלי אמרה שהלוואי והייתי חולה ומתה ולא לסבית והלכתי ליועצות חרדיות שרק מנסות להסיר לך שכמה רע יהיה לך אם תלכי וכל מיני הפחדות ולהגיד שזה סטיות ושהומסקסואליות זו בעיית תקשורת ועוד כל מיני שטויות, באיזה שהוא שלב אני אישית הבנתי כמה אני לא מסוגלת להמשיך לחיות פה ויותר מזה כמה אני לא רוצה שהילד שלי יחיה פה.

בכל מקרה זה היה תהליך של שנים אצלי ודווקא לא מהמקום ששם בעולם החילוני בטוח יהיה לי טוב וקל וכיף ממש לא, אלא מתוך הבנה שכאן בעולם החרדי אני אסבול פשוט.

וזה באמת שנים עד שאת מגיעה להחלטה הזאת ולא היא לא נעשתה בגלל חשק רגעי של גיל העשרה ובטוחה שכמוני יש עוד הרבה אולי לא לכולם זה מאותה סיבה אבל זה אחרי מחשבה שקולה, אז יש כמה סיבות ליציאה.

ובלי קשר מעריכה אותך ומחזקת אותך ויש דברים מדהימים בדת שחבל שאני כרגע אטומה מדיי מכדי לראות ולהנות מהם.
בהצלחה

אני פשוט לא מאמינה בדת..אני לא מאמינה שזאת הדרך הנכונה ואני לא מסוגלת להמשיך להעמיד פנים שאני דתייה אדוקה ומאמינה במה שזה לא יהיה שאמור להיות בשמיים ורצח לי את המשפחה בשואה