11 תשובות
דוקר כמובן
יוצאת עליהם למה מי הם בכלל
ילדים תת רמה שלא קיבלו תחינוך שהם צריכים
הייתי מגנה על הילד שחובה את הגזענות והייתי מלמדת את הילדים לקח שלא ישכחו
מדברת איתם ומסבירה להם
שזה לא בסדר.
אבל האמת שכנראה הייתי יוצאת עליהם כי זה היה מכעיס אותי מידי
צורחת עליהם ודואגת שהם ישלמו עלזה.
^אני לא חושב שהבנת את הקונספט של גזענות
וואי הייתי מציקה להם חזרה. עושה להם את המוות
שואל השאלה:
מה הייתם עושים אם הייתם מגלים שאחד הילדים גרר את השני לזה
אנונימי
עדיין יוצאת על שניהם, לא בעיה שלי שאחד מהם חסר עמוד שדרה
הייתי מתערבת. פעם גם לי לעגו, כשהייתי שמנה. זה מאוד הוריד לי את הביטחון ועד עכשיו יש לי טראומות מהבריונות שעברתי...

"מה הייתם עושים אם הייתם מגלים שאחד הילדים גרר את השני לזה?"- לא מופתעת. בדרך כלל זה ככה. אף פעם זה לא מתחיל מקבוצה של ילדים. תמיד זה מתחיל מ1 שגורר את כולם. מה שהייתי עושה זה מדברת עם הילד המושפע, ומסבירה לו מה התוצאות של מה שהוא עושה, וכמה שזה פוגע, ושואלת אותו איך הוא היה מרגיש אם היו מתנהגים אליו באותו אופן. הייתי מסבירה לו את ההשלכות של להיות מושפע ושזה יכול לגרום לו בעתיד להדרדר לדברים יותר נוראיים, כגון סמים או סיגריות.

בנוגע לילד שהתחיל את זה- את יודעת למה הוא עושה את זה? כי הוא לא מרגיש שלם עם עצמו. אנשים מורידים לאחרים את הביטחון בכוונה רק בגלל שהביטחון שלהם נמוך. הוא מרגיש רע עם עצמו, ושכולם מעליו, אז הוא מנסה להוריד את הביטחון לילד מסויים שהוא רואה שהוא חלש, כדי להרגיש עם עצמו יותר טוב. למה אנשים מתנהגים רע לאנשים בכוונה כדי להעליב? כי רע להם. הרי זה כמו שתקחי שתי שקיות, באחת תשימי ממתקים ובשנייה זבל. מן הסתם שמהשקית עם הממתקים יצא ממתקים, ומהשקית עם הזבל- יצא זבל. הרי לא יכול להיות שמהשקית עם הזבל יצא ממתקים, פשוט- כי אין בה ממתקים. יש בה רק זבל. אותו דבר עם אנשים, אנשים מפיצים את מה שיש בהם. אם הילד מרגיש רע- הוא יפיץ רוע. אם הילד מרגיש טוב- הוא יפיץ טוב.

מה שהייתי עושה, זה פשוט מדברת עם שני הילדים שאחראיים לפגיעה בילד ששונה מהם, ומסבירה להם למה זה לא דבר נכון לעשות מה שהם עושים. הייתי דואגת לטיפול (מישהו שיפגש איתו פעם בשבוע וידבר איתו על מה שעובר עליו) עבור הילד שגרר את הילד השני לזה. שניהם היו מבקשים סליחה מהילד שהם פגעו בו בסופו של דבר.

הייתי מסבירה לילד שיורדים עליו שזה לא שהבעיה בו, שהוא בסדר גמור. אלא שהבעיה היא בהם. רע להם, אז הם מפיצים רוע.

לא הייתי כועסת על אף אחד מהסיפור הזה. אני חושבת שכעס במצב הזה יכול רק להעיק. אלא מדברת ועוזרת להם לפתור את הבעיות שלהם בצורה חמה, מבינה ואוהבת.

כל זה- בהנחה והייתי מורה או גורם עליון משפיע אחר...
הייתי יוצאת עליהם